‏הצגת רשומות עם תוויות תומר יעקבסון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תומר יעקבסון. הצג את כל הרשומות

4 דקות חסכוניות בלייטרום

פורסם ב: יום ראשון, 21 באפריל 2013

בתור צלמים מודרניים אנחנו מבלים את מרבית זמננו מול המחשב ולייטרום שהפכה בשנים האחרונות להיות חדר החושך וחלק אינטגרלי וחשוב בציוד הצילום שלנו.

מכאן אנחנו מעדיפים שהעבודה ההכרחית הזאת תהייה מהירה, יעילה וכמה שיותר זורמת ומהנה.

בחודשים האחרונים גיליתי שבעזרת שימוש בקיצורי דרך (Hot Keys) לייטרום, שהיא תוכנה שמחולקת למודולים שונים ונפרדים, הופכת לתוכנה הרבה יותר זריזה וקלה לתפעול והעבודה עליה פשוט משתפרת פלאים.

בשביל להמחיש לכם את הנ"ל הקלטתי סרטון בן - 4 דקות שאם תיישמו את הנאמר בו תוכלו לחסוך המון דקות יקרות בעתיד.
אני מקווה שתמצאו את הצפייה כיעילה במיוחד ואשמח לענות על שאלות או ללמוד על טריקים שלא צוינו בסרטון כתגובה לפוסט הקצר הזה.


דרך אגב - רשימת הקיצורים המלאה זמינה בעמוד הזה והם לא יעבדו בשבילכם אם המקלדת שלכם לא על אנגלית או במצב של Caps Lock. 

מה אתם עושים ביום שישי הזה? 

ביום שישי הקרוב (26/4 ) אני מרצה בנושא תאורה מעשית במתחם ארליך בתל אביב. ההרצאה מיועדת גם לכאלו שלא שמעו הרצאה בנושא בעבר אבל מצד שני יהיו בה תכנים שיוכלו לעניין גם כאלו ששמעו הרצאה דומה שכן נתרכז בפירוט של מאחורי הקלעים של תמונות חדשות שעדיין לא פורסמו :-).

אז אם זה נשמע לכם מעניין אתם מוזמנים להירשם דרך הדף הזה.  להתראות! 

מחסן התלבושות לב 1 - גן עדן לצלמים

פורסם ב: יום ראשון, 7 ביוני 2009

ברחוב בן יהודה בתל אביב נמצא מחסן התלבושות הגדול בישראל.

מעל 20,000 תלבושות, פאות כובעים ושאר אביזרים מסודרים שם על מדפים לפי תקופות ומחכים לשחקני תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה שילבשו אותם.

עכשיו הם גם מחכים לצלמים שיצלמו אותם.

שמעתי על המקום רק בגלל שהבעלים של המחסן המרשים הזה הוא לא אחר מאברהם לוריא שסיים לפני כשבועיים קורס תאורה מעשית בצילום ושתמונה שלו פורסמה כאן לפני כמה ימים.

וכך מצאתי את עצמי חמוש במקסים הידוע יותר כמקס המצלם בדרכים, אליסה, אביטל וסופטבוקס חדש (שאכתוב עליו בהרחבה השבוע) במחסן שיש בו כל מה שצריך בשביל פורטרטים מעניינים.

בגלל שרציתי לבדוק את הסופטבוקס החדש (שהגיע בדואר ביום שישי) כל התמונות צולמו רק באמצעותו. התמונה משמאל צולמה מחוץ למחסנים ברחוב שהסופטבוקס נמצא משמאל למצלמה ומעט מעל לאביטל.

גם התמונה הראשונה צולמה באותו סטאפ בדיוק.

הסופטבוקס הזה הוא אהבה משימוש ראשון. הוא קל להפעלה, יעיל ועושה בדיוק מה שאתם אומרים לו לעשות. כאמור, ביקורת ממצה ומפורטת עליו בהמשך השבוע..

היה ממש כיף במחסני לב1, מעבר לכמות האפשרויות הבלתי מוגבלת אברהם הינו חובב צילום מושבע והוא בנה סטודיו חמוד במחסן עם רקעים מתחלפים ואפילו מטריות ריכוך ותאורה חמה.

האווירה שם היא "תעשו מה שאתם רוצים חוץ מלברוח עם הבגדים" וזה נותן הרבה שקט ופתח ליצירתיות.

אם אתם צריכים עוד משהו אתם באמת מפונקים לדעתי.

בהזדמנות זאת אני רוצה להודות למקסים, אביטל ואליסה שהיה שוב כיף להפגש איתם. מקסים צילם גם כן הרבה תמונות ואתם יכולים לראות את התוצאות שלו כאן.

ונעזוב אותכם עם תמונה נוספת של אליסה ועם המלצה חמה לתת ביקור לרחוב בן יהודה בתל אביב בקרוב :-)


מסכות לחג

פורסם ב: יום שני, 6 באפריל 2009

לפעמים אני הולך לצלם שאני יודע שאני רוצה להשיג תמונה שאפשר להפיק רק עם שילוב של כמה תמונות ביחד.

הסוד להצלחה הוא, כמו בכל תמונה, לדעת מה אתה רוצה ולנסות להשיג חומר גלם שקרוב כמה שיותר לתמונה שיש לכם בראש.

"ההצלחה" של צלם נמדדת אצלי רק בפרמטר הזה, כלומר אם הצלם הצליח לשלוט במצלמה שלו והשיג את התוצאה שהוא רצה להשיג אז מבחינתי הוא הצליח. אם זה "יפה" או "טוב" אלו כבר שאלות אחרות.

שלב הצילום

כאמור ברגע שהשגתי אישור לצלם את הגשר שמוביל לתחנת הרכבת המרכזית ברמת גן ידעתי שאני רוצה דמות מרכזית שעומדת באמצע ושמצדדיו ילכו אנשים.

עמדתי במקום שנראה לי כמו מקום טוב בתחילת הגשר עם המצלמה מוכנה על חצובה ובזווית הנכונה וחיכיתי לדוגמנים שיעברו באזור. דוגמן מושלם לתמונה כזו הוא דוגמן שהצצלית שלו תהייה ברורה, למשל אדם עם כובע הרבה יותר טוב מאדם בלי כובע, בכלל שאתם מצלמים גם תמונות "רגילות" ובאור רגיל, מאוד מומלץ לחפש את הזווית שתראה טוב גם אם התמונה צולמה כצללית: כמה שיותר פרטים שיראו טוב גם בתנאי צללית ככה יותר טוב. את הטיפ הזה קיבלתי מחברי האומן אלכס ווסיליוק והוא אולי הטיפ הכי טוב שקיבלתי בנושאי קומפוזיציה.

בכל מקרה המקום הזה כל כך הומה שאתה רק צריך לבחור דוגמנים: נשות עסקים על עקבים גבוהים ותיקי צד, חיילים עם נשק, אנשי עסקים עם חליפות, המון דתיים חרדים.. ממש סוכנות רחוב איכותית. שאני ניגש לאנשים למדתי שהדרך הכי טובה היא להתחיל ב"סליחה? יש לך שנייה?" לא יודע למה אבל יהודים מגיבים ממש טוב לשאלה הזאת, הם מריחים מצוקה אולי ורוצים לעזור.. אחרי שיש להם שנייה אני מספר להם על התמונה שיש לי בראש ומיד מבטיח להם שאני אשלח להם עותק למייל. רצוי להמחיש שהצילום לא מסחרי ורק בשביל היצירתיות \ אומנות וכו'. כמו כן כדאי מראש לצפות בהתנהגות של הדוגמן. אם הוא על סף ריצה ומסתכל בשעון שלו כל הזמן אז לא כדאי לשאול אותו אם יש לו שנייה כי זה די ברור שאין לו.

OK אז השגתי דוגמן העמדתי אותו במקום הנכון ביקשתי ממנו לא לזוז במשך 30 שניות והתחלתי לצלם בערך 30 תמונות, התרכזתי באנשים שעברו ושבו וניסיתי לתפוס כמה שיותר מהם, אין לך זמן לברור אותם וכדאי לצלם כמה שיותר מהם כדי שיהיו לאחר מכן הרבה אופציות לבחור מהם.

לאחר שהדוגמן הנהדר שלי (שלא זז בכלל) הלך לדרכו צילמתי עוד כמה חשיפות מאותו מקום בשביל HDR בעקרונות שדיברנו עליהם במדריך לHDR.

שלב העריכה

אם יש לכם את אותה החשיפה בכל התמונות שצילמתם ולא הזזתם את החצובה מרב התלהבות אז העבודה שלכם די קלה. אתם מתחילים בלבחור את התמונות שאתם רוצים לעבוד איתן ופותחים אותן בפוטושופ. אתם מתחילים בתמונה שהדוגמן הראשי נראה בה טוב וברור ומוסיפים תמונות בהם שאר הדוגמנים נראים טוב. במקרה שלי דוגמן שנראה טוב הוא זה שהלך בקו ישר לכיוון האופק ושהצלחתי לתפוס אותו כמו שצריך.

אתם מוסיפים את כל התמונות שבחרתם כשכבות לתמונה של הדוגמן הראשי ומוסיפים להם מסכות (masks) כמו בתמונה הבאה. מסכה עובדת קצת כמו שבלונה כלומר אתם צובעים מסכות בצבע שחור (עם עט הציור) על אזורים שאתם רוצים למחוק ובכך מראים פרטים מהשכבה שנמצאת מתחת לזו שאתם ממסכים. זה אולי נשמע מסובך אבל זה די פשוט. תסתכלו על התמונה הבאה להמחשה (לחצו להגדלה):

בשביל להסביר את זה שוב כי זה עקרון חשוב אם אתם לא מכירים אותו אתם מוסיפים צבע שחור על המסכה שיצרתם וכל מה שמתחת לצבע השחור יופיע. כלומר מיסכתם את האזורים שאתם לא רוצים שיראו אותם. אם אתם צובעים את המסכה בצבע שחור אתם מוחקים פרטים מהשכבה שהמסכה מקושרת אליה. אתם יכולים גם לפתוח מסכה שתהייה שחורה לגמרי (לחצו על ALT תוך כדי שאתם יוצרים את המסכה) ואז תיפתח לכם מסכה שחורה לגמרי שתעלים את כל השכבה משוייכת אליה ואם תצבעו אותה בלבן אתם תגלו פרטים מהמסכה הזאת במקום למחוק אותם.

מבולבלים? תלחצו על הקישור הזה בשביל לראות סרטון הדרכה של 6 דקות.


עכשיו מה שנשאר לי לעשות הוא לשלב את התמונה שיצרתי עם הHDR שצילמתי כזכור לכם.
פעלתי בדיוק לפי המדריך השלם לHDR ויצרתי את התמונה הבאה משלושת החשיפות הנפרדות שעשיתי:


עכשיו כל מה שנשאר לי לעשות הוא לאחד את הHDR עם התמונה הראשונה שיצרתי.
קודם כל איחדתי את כל השכבות עם המסכות שלהן לשכבה אחת ולאחר מכן צירפתי את תמונת הHDR כשכבה נוספת ושמתי אותה מתחת לשכבה של האנשים.

בשביל זה אני השתמשתי בBlend modeמסוג Screen תראו את התמונה הבאה להמחשה:


בשביל לקבל את הדוגמן שלי חד וברור חזרה צבעתי אותו עם מברשת קטנה בצבע שחור.

וזהו... זה היה תהליך העבודה הבסיסי והוא לקח בערך שעה. יש כמובן דרכים אחרות להשיג את האפקט, יש עשרות אפשרויות לשנות משהו בתהליך הזה שייתן לכם תוצאות אחרות. אני רק רציתי להעביר את העקרון הבסיסי, זאת התמונה שהייתה לי בראש ולכם בטח יש תמונה אחרת... בהצלחה!

הסיור השני ביפו

נשארו מספר מקומות ספורים לסיור השני של "אין כמו יפו בלילות" שייתקים ביום שני 13/04/2009 בשעה 17.00. אנחנו ניפגש ליד מגדל השעון ביפו ובליווי דוגמנית נדגים את האפשרויות הבלתי מוגבלות שיש בשימוש בכמה פלאשים קטנים וקצת אילתורים ויצירתיות.
פרטים נוספים זמינים כאן

אם ברצונכם לקחת חלק בסיור אתם מוזמנים ליצור קשר עם אלעד בטלפון 077-4090280 או במייל register@galitz.co.il

אשמח לראותכם שם ועד אז תהיו טובים!

המדריך המעשי להפקת תמונות עם טווח דינמי רחב (HDR) למתחילים

פורסם ב: יום שני, 5 בינואר 2009

הפעם נדבר על תחום מרתק שתופש תאוצה בקרב צלמים בעידן המודרני והוא הHDR או בשמו העברי המלא תמונות טווח דינאמי רחב.

המדריך יסקור את הכלים הדרושים להפקת תמונות כאלו אבל בעיקר יתמקד באספקט החשוב ביותר והוא איך ומתי לצלם בשביל HDR.

ההסבר כאן מיועד לצלמים מתחילים בנושא ואני מתכנן מדריך HDR למשתמשים מתקדמים בקרוב אבל נתחיל מההתחלה:



קצת היסטוריה ותיאוריה


באופן כללי, תמונה שנכללת תחת ההגדרה (HDR (High Dynamic Range היא תמונה שכוללות שילוב של מספר תמונות ברמות חשיפה שונות, שיוצרות תמונה אחת שבה יש טווח דינמי רחב של החשיפה לאור.

כלומר התמונות הללו מאפשרות לצלם להתגבר על מגבלות החשיפה של המצלמה ולנצל יותר את רמות האור השונות שהיו זמינות בשלב הצילום.

הטכניקה הזו החלה להופיע כבר בשנות הארבעים של המאה שהמפורסמת בהן הייתה פרסום של פיצוץ גרעיני בשער המגזין LIFE. אבל כמובן, השיטה תפסה תאוצה בשנים האחרונות עם המהפכה הדיגיטלית בעולם הצילום וכיום כל צלם עם מצלמה בסיסית ותוכנת עריכה פשוטה יכול להפיק HDR.

העובדה הזאת הפכה את השיטה ללהיט שמושך הרבה מתלהבים (כמוני) וכן הרבה שונאים שטוענים שהשיטה הנה גימיק חולף ושאר טענות מגווננות וליגיטימיות.

בגלל הקלות בהפקת HDR בימנו חשוב מאוד לדעת מתי להשתמש בשיטה ואנחנו נתעכב על הנקודה הזאת עכשיו.


מתי להשתמש בHDR? עקרון השמיכה הקצרה



כדי להבין מתי להשתמש בשיטה צריך לחשוב קצת אחרת על הצילום שלכם.

נגיד אתם עומדים מול הים התיכון, השעה רבע לחמש, יש המון עננים בשמיים והשמש מתחילה לרדת בקטע היומי שלה שהיא אדומה ועגולה.

אתם מתלהבים כרגיל ומתחילים לכוון את המצלמה שלכם כדי לתפוס עוד שקיעה לאוסף שלכם.

אתם נעזרים במד האור של החשיפה שלכם ורואים שאם אתם חושפים את התמונה בשביל השמש אתם רואים אותה היטב אבל מאבדים פרטים אחרים כמו הים, העננים, החוף שהפכו חשוכים וכמעט כל התמונה שלכם היא "שמש".

אתם מנסים לפצות על החשיפה הזאת ומגלים שהפעם רואים את הפרטים שהיו חשוכים קודם אבל השמש שהיא מקור האור החזק ביותר בתמונה פתאום הפכה בהירה מאוד ואיבדה מכל האודם והדרמטיות שהיו לה קודם.
אתם נתקלתם במצב השמיכה הקצרה: תכסו את הראש והרגליים שלכם מציצות החוצה. תכסו את הרגליים והראש שלכם נשאר חשוף ומסתכל על התקרה. קר לכם ואתם עייפים אבל לא להתייאש! זה בדיוק הרגע שהמילה HDR צריכה לקפוץ לכם לראש.

אין טעם אמיתי ולרוב רק תעשו נזק אם תשתמשו בHDR שהשמיכה שלכם ארוכה מספיק.

השמיכה הקצרה לא חייבת להופיע בזריחה או בשקיעה, היא יכולה להופיע שאלומת אור דרמטית נכנסת מהחלון, שאתם מצלמים שילטי ניאון בוהקים, פנסי מכונית, מבנה מואר או בקיצור כל מצב שבו יש טווח דינאמי רחב שהמצלמה שלכם לא תוכל לתפוס את כולו בחשיפה אחת.

הנקודה הזאת הנה הנקודה הכי חשובה בצילום HDR לדעתי.

צלם טוב מבין מה הרגע להשתמש בטכניקה הזאת: הוא מסתכל על העולם ומחפש הבדלים ברמות האור השונות בסביבה שלו, הוא בוחר מקומות שמצבים כאלו יכולים להתרחש ומחכה בהם שעתיים עד לרגע הנכון. הוא לא הולך לצלם HDR אלא מבין מתי זה הזמן לעשות שימוש בHDR.

נראה לי שהבנתם את העקרון. עכשיו נראה מה צריך בשביל צילום HDR מוצלח.

המצרכים הנדרשים


מצלמה: המצלמה שלכם צריכה לאפשר צילום מדורג אוטומטי. כלומר היא לא חייבת ואפשר להסתדר בלי זה אבל ממש לא רצוי. החדשות הטובות הן שאחוז מכריע של המצלמות היום מאפשר צילום עם חשיפה מדורגת. המונח האנגלי נקרא bracketing ואצל ניקון המצב הזה נקרא BKT. רב הסיכויים שהמצלמה מאפשרת צילום כזה ואם אתם בטוחים תישאלו את דוד גוגל.

אגב, המרווח בין החשיפות השונות צריך להיות 2EV אבל על זה נרחיב בהמשך.

אני מצלם HDR בדרך כלל עם ניקון D70 שנחשבת מוצג ארכיאולוגי בחנויות צילום של 2009 אבל אני עדיין מאוד מרוצה ממנה. היא עלתה 1000 דולר ב2004 והיום אתם יכולים להשיג משומשת בשביל פחות מ1000 שקל. שווה!

פורמט תמונה: אני ממליץ לצלם בRAW שנותן לכם גמישות ותוצאות מצויינות. אפשר ליצור HDR מ JPEG אבל זה בהחלט דרך פחות טובה והתוצאות מאותגרות משהו.

חצובה: עד היום לא יצא לי HDR שהחזקתי את המצלמה בידיים הרועדות שלי. תשתמשו בחצובה ולא איכפת לי כמה מיוצבת העדשה שקניתם אתמול.

העבודה עם החצובה מעבר ליציבות הנדרשת גורמת לנו לחשוב יותר על הקומפוזיציה של התמונה ולתכנן אותה כמו שצריך. אם אין לכם חצובה תקנו אחת. זה לא בשמיים ויישפר אתכם מייד בתור צלמים.

אני משתמש ב Slik 400 pro שעושה את העבודה בלי הרבה תלונות

עדשה - טוב כמובן שזה תלוי מה מצלמים אבל בדרך כלל אתם תצלמו נופים ושטחים גדולים ולכן אני ממליץ להשתמש בעדשה רחבה. יש ערך מוסף לעדשה רחבה בHDR שכן לדעתי הזוויות המיוחדות שעדשה רחבה מאפשרת נותנות לתמונה אפקט דרמטי שהולך טוב עם האפקט של HDR.

אני משתמש ב סיגמא 10-20 ואני ממש מרוצה מהתוצאות שלה.
אם אין לכם עדשה רחבה תוסיפו אחת לרשימת ה"אני רוצה ומחכה לרגע שאשתי לא תשים לב" שלכם.

תוכנה - כאמור כל הטריק הוא לאחד את החשיפות המרובות שלכם לתמונה אחת ובשביל זה אתם צריכים תוכנה. פוטושופ מאז CS3 יוצרת HDR בשבילכם אבל אני לא משתמש בה בשביל זה ואנחנו לא נסביר כאן עבודה עם פוטושופ.

את התוצאות הטובות ביותר עד היום השגתי עם פ PhotoMatix שהיא בעצם תוכנה שמיועדת רק ליצירת HDR. היא ממש טובה וזאת למרות שהיא לא הדבר הכי ידידותי בעולם. יש גרסת ניסיון באתר שלהם ואתם יכולים לקנות אחת עבור כמאה דולר.
כן, תסגרו את ה אי-מיול שלכם לשנייה....



איך מצלמים בשביל HDR


או קיי, סיכמנו מתי מצלמים ומה צריך שיהיה לכם בשביל כל התהליך. אתם מוצאים את המקום והזמן ומתארגנים לצילום כמו לצילום רגיל.

מחפשים את הזווית הטובה בעינכם וממקמים את החצובה.

אתם מעבירים את המצלמה שתצלם במצב BKT של 3 תמונות עם מרווח של 2 EV בין כל חשיפה. זה בעצם אומר למצלמה אנחנו הולכים לצלם 3 תמונות ובכל אחת מהן את תבחרי ברמות חשיפה ופיצוי שונות כדי ליצור תמונה "רגילה" חשוכה ומוארת.

אם אתם לא יודעים איך לעשות את זה תשאלו בגוגל את השאלה הבאה "שם המצלמה שלכם עם מודל , bracketing "ורב הסיכויים שתמצאו שם הנחיות או שתסכלו במדריך של המצלמה.

את הצילום נעשה בעדיפות לצמצם (A ברב המצלמות) ואנחנו נבחר במפתח של F8. זה המפתח שאני מתחיל איתו כמעט תמיד אבל כמובן שאתם יכולים לבחור בממפתח שאתם רוצים לפי העדשה שלכם. לצלם במצב הזה זה מאוד חשוב כי אז המצלמה שומרת על אותו צמצם בשלושת הצילומים וככה עומק השדה שלנו נשאר קבוע וברור בתמונה הסופית.

אתם מוודאים שאתם על ISO נמוך, לא יותר מ200 מומלץ ביותר למנוע רעשים שיחרבשו לכם את הצילום.

בגלל שאתם עומדים לצלם 3 תמונות רצוי להקפיד שאין עצמים שזזים בפריים שלכם. עצמים שיזוזו ייראו מטושטשים בתוצאה הסופית וזאת למרות שאפשר לסדר את זה אח"כ בפוטושופ זה די מעיק ומסורבל.

אם אתם מצלמים רחוב חכו לרגע שהמכוניות יעמדו ברמזור, אם אתם מצלמים דמות תבקשו ממנה לא לזוז. אם אתם באמצע רחוב סואן תצעקו "צבע אדום" ותוך שנייה הוא ייתרוקן. תגלו קצת יוזמה זה תמיד טוב ....

כעת לא נותר אלא לצלם 3 תמונות. שימו לב לא להרעיד את החצובה בשעת הצילום שכן חשוב מאוד ששלושת התמונות יהיו מאותה זווית בדיוק אחרת התוצאה הסופית שלכם תיראה לא משהו בכלל.

הנה שלוש התמונות ששימשו כחומר הגלם של התמונה שלעיל (ליחצו עליה על מנת לראות אותה טוב יותר)


זה די ברור לא? שימו לב לפרטים שאנחנו רואים בחשיפה הבהירה ותראו את אלו בתמונה החשוכה. שימו לב לעננים, שימו לב למבנה, לרצפה. ממש עולם שונה ורגע HDR קלאסי. דרך אגב, הרוכב הזה הגיע משום מקום, והיה נחמד מאוד. ביקשתי ממנו לעמוד שנייה בלי לזוז וצילמתי אותו 3 פעמים רצוף. הוא אפילו לא רצה שאני אשלח לו את התמונה. זבש"ו.

שלב העריכה (מעודכן)

יופי, יש לכם לפחות 3 תמונות שאתם רוצים לאחד לHDR
בגלל שצילמתם בRAW יש לכם 2 אפשרויות. אתם יכולים להטעין את התמונות במצב RAW ללא המרה לPhotoMatix ולהסתדר אבל אני ממליץ לכם בחום להפוך קודם כל את התמונות ל 3 תמונות מסוג TIFF בתוכנת העריכה שלכם.
בכך שאתם יוצרים TIFFים יש לכם יותר שליטה על התוצאה הסופית כי יש לכם הזדמנות לשחק עם החומר גלם לפני שמערבבים אותו. אז תמירו את הRAW ל TIFF עם התוכנה שאתם בדרך כלל עושים את זה איתה.

אם לא הקשבתם וצילמתם בJPEG אז תתעלמו מהחלק האחרון.

תפתחו את ה PhotoMatix אם הוא כבר ירד עם האי-מיול שלכם וןתראו את המסך הבא:



תלחצו על Generate HDR Image (ראו חץ למעלה)

ותטענו את שלושת התמונות שלכם (RAW או TIFF או JPEG ) מה שבחרתם שההעדפה כאמור TIFF

עכשיו התוכנה עובדת בשבילכם ומאחדת את שלושת החשיפות שלכם לאחת. זה לוקח לה קצת זמן אבל לא יותר מידי.

אתם אמורים לראות את הHDR שלכם על המסך. אבל הוא נראה על הפנים נכון?


אל תדאגו, יש עוד שלב חשוב בדרך אל האושר והוא נקרא Tone Mapping השלב הזה בעצם מאפשר את הצגת התמונה כמו שצריך על המסך שלכם ובגלל זה אתם רוצים ללחוץ על הכפתור Tone Mapping (ראו חץ למעלה) שיפתח את המסך הבא:



זה כבר נראה יותר טוב. המסך הזה נותן לכם את כל הפרמטרים שאתם יכולים לשחק איתם בדרך לHDR הראשון שלכם.

הוא מכיל המון פרמטרים שאני לא מכיר את כולם, חלק מהם ברורים וחלק מהם קצת מוזרים אבל זה לא העקרון.

העקרון שמכאן אתם לבד. זאת התמונה שלכם. פשוט תתחילו לשחק עם כל פרמטר בתפריט מצד שמאל ולראות מה הוא עושה. ניסוי ותעייה זה שם המשחק, יש המון אפשרויות ולכל אחד יש את הטעם שלו אז תבחרו מה אתם אוהבים, אין הגבלת זמן פה.

בכל מקרה, אחרי שאתם (ורק אתם) מרוצים מהתוצאה שלכם כל מה שנשאר לכם זה לשמור את התמונה החדשה שלכם.

אתם צריכים ללחוץ על כפתור ע Process ולחכות שהתוכנה תעבד את המידע שלכם.

אחרי שהיא סיימה אתם לוחצים על file / save as ותתחדשו! יש לכם תמונת HDR משלכם.

אני משתף פה את קובץ הפרמטרים הבסיסי שלי שאתם יכולים לטעון לתוכנה כנקודת התחלה . אבל, ברצינות, תנסו למצוא את ההגדרות שאתם אוהבים, אין כאן נכון או לא נכון.

אתם יכולים בקלות להדפיס את הHDR שלכם כמו שאתם מדפיסים תמונה רגילה. אני פרסמתי לפני חודש תמונת שער בעיתון שהייתה HDR ולמרות שהדפסה בעיתון מורידה את האיכות משמעותית זה עדיין נראה לא רע בכלל.

אני מתכנן בקרוב מדריך טיפה יותר מתקדם לצילומי HDR ובו יש שלב עריכה נוסף שמאפשר לכם לשפר את התוצאות שלכם אבל עד אז תהיו טובים!

הנה עוד 3 דוגמאות:







הראשונה מתל אביב השנייה מירושלים והשלישית מהרצליה. כולן צולמו בטכניקה שפורטה לעיל.

אתם יכולים לקבל עידכונים של הבלוג שלי אוטומטית אם תכניסו את המייל שלכם מצד שמאל דרך אגב!

קורס תאורה מעשית?

למי שלא ראה את הלינק מצד שמאל, אני שמח לספר לכם שאני מתחיל ללמד קורס לתאורה מעשית בבית הספר לצילום גליץ. בקורס נלמד בכיתה ובשטח את כל מה שצריך לדעת כדי להשתמש נכון בתאורה מלאכותית בתמונות שלכם. הקורס מחולק לחמישה שעורים ויתחיל מהבסיס כלומר לא צריך ידע מוקדם מיוחד וגם לא צריך שום ציוד מיוחד כדי ללמוד בקורס.

הקורס יפתח בתחילת מרץ ופרטים נוספים עליו +פרוט של השעורים נמצאים כאן אשמח לראות אותכם בקרוב!

המדריך השלם לצילומי עשן (חלק שני)

פורסם ב: יום שישי, 2 בינואר 2009


בפעם הקודמת קראתם את ההמלצה שלי לדרך הנכונה לצילומי עשן.

השתמשנו בבמבזק חיצוני עם פילטר (ג'ל) כחול וכן ברשת שעשינו בעצמנו ושצימצמה את האור של המבזק.


היום נסביר כיצד אפשר, תוך שלוש דקות וחצי, לצבוע את העשן ולתת לו מראה מיוחד בעזרת הפוטושופ.


הטריק שעוזר לנו לצבוע את העשן בצורה מושלמת מבלי לסמן אותו התחיל כבר בחלק הראשון של המדריך והוא הג'ל הכחול של המבזק.

בכך ש"צבענו" את האור שפגע רק בעשן באור כחלחל יצרנו בעצם תמונה שבה העשן קיבל גוון צבעוני בעוד שאר התמונה (הרקע השחור) היתה ללא צבע.

איך אנחנו מנצלים את העובדה הזו שאנחנו באים לצבוע את העשן בפוטושופ?

יצרנו בעצם הפרדת צבעים ברורה שיכולה להפריד את העשן מהרקע השחור שלו. והעובדה הזאת חוסכת לנו את הצורך בבחירה סלקטיבית של העשן. האחרונה בדרך כלל לוקחת המון זמן ואף פעם לא נראית מדוייקת לגמרי ואנחנו חוסכים את זה לגמרי בשיטה הזאת. מהיר וקל ומאפשר לכם להשקיע זמן בדבר החשוב באמת והוא בחירת הצבעים שלכם שהוא בעצם אינסופי.

אבל מגיע לזה עוד שנייה. קודם כל אנחנו צריכים לבודד את העשן מהרקע שלו ופה נשתמש באפשרות שפוטושופ ותוכנות עריכה אחרות מאפשרות והיא האפשרות לערבב (blend) שכבות (layers) על בסיס פרמטר כלשהו.

לדוגמא, אם אנחנו להחיל איזשהו אפקט על שכבה מסויימת ואנחנו רוצים שרק החלקים הבהירים שבשכבה יושפעו מהאפקט אנחנו נשתמש בערבוב מסוג Lighten.

בגלל שאנחנו רוצים להשפיע רק החלקים הצבעוניים של התמונה (כלומר העשן הכחלחל שלנו) אנשחנו נשתמש מערבוב מסוג Color \ צבע.

נשמע מסובך? זה ממש לא:

אנחנו פותחים את התמונה שצילמנו בפוטושופ ועכשיו יש בה רק שכבה אחת שהיא בעצם נעולה(תתעלמו מהשכבה של החתימה שלי..):




עכשיו אנחנו נשכפל את השכבה של העשן שלנו בצורה הבאה:



OK עכשיו יש לנו את השכבה של התמונה שלנו שהיא לא נעולה ואנחנו יכולים לעשות בה שינויים .

לחיצה כפולה על השכבה שאיננה נעולה תעלה לנו את חלון סגנונות (Layer Style )של השכבה.

אנחנו רוצים להשתמש באפקט שנקרא Gradient Overlay שנמצא בצד שמאל של חלון הסגנונות. בשביל להשפיע רק על העשן ולא על הרקע השחור אנחנו נבחר ב Blend Mode של צבע (Color) כמו שסיכמנו קודם.

פה מתחילה היצירתיות שלכם והאפקט שאתם רוצים ליצור כי אתם רוצים לבחור את הGradient שייצבע לכם את העשן. אתם יכולים לעשות אחת משלכם או לבחור באחד מוכן. זה ממש תלוי בכם. תשתוללו, תתאימו צבעים, תשתמשו בערכה מוכנה זה ממש עניין אישי שאין בו כללים.

החלון הזה נראה ככה:


וזהו! תלחצו על OK ותראו את האפקט. לא מוצא חן בעינכם? תלחצו עוד פעם פעמיים על השכבה והחלון ייעלה עוד פעם (ככה זה מחשבים הם לא מתעייפים או מתבאסים לעשות אותו דבר מאה פעם רצוף...) ותשנו את האפקט.

תודו שזה היה פשוט ויעיל.

אתם יכולים בקלות להפוך את הרקע של אותה תמונה ללבן בשימוש בפילטר invert בפוטושופ או בתוכנה אחרת




בפעם הבאה, בחלק האחרון של המדריך נדגים איך אפשר להוסיף עצמים שונים לעשן תוך כדי הצילום ועד אז תהיו טובים!

אם אתם רוצים לקבל מייל שמודיע לכם על פוסטים חדשים אתם יכולים להכניס את המייל שלכם בתפריט מצד שמאל של העמוד

המדריך השלם לצילומי עשן (חלק ראשון)

פורסם ב: יום חמישי, 1 בינואר 2009


צילומי עשן הם צילומים מיוחדים מאוד בעיניי.

הייחוד הוא בכך שאתה אף פעם לא יודע איזו תמונה תצא שאתה מתחיל.

האפשרויות הנן אין סופיות כמו הצורות השונות שהעשן מפיק וככל שאתה מצלם יותר אתה מגלה יותר אפשרויות.
המדריך הקטן שלנו מכיל 3 חלקים: טכניקת הצילום הבסיסי שתתואר כאן, לאחר מכן נעבור לצביעת העשן בפוטושופ ולבסוף נקנח באפשרויות הגלומות בהוספת עצמים נוספים בצילום ושילובם המוצלח עם העשן.


קצת תיאוריה

העשן יוצר מערבולות. בהתחלה הוא יוצא ממקור העשן שהוא ישר ואחרי כמה סנטימטרים הוא הופך להיות לא יציב וזאת כתוצאה מהאוויר החם שעולה למעלה.

העובדה זהו הופכת העשן למושא צילום כל כך אטרקטיבי ומאפשרת לנו לצפות את המערבולות הללו לחכות להן ואז לצלם אותן.
אז אתם מחפשים את המערבולות הללו שאתם באים לצלם ואתם תמצאו אותן בלי הרבה בעיות.

בשביל לקבל קצת שליטה על הזרימה של העשן רצוי לצלם אותו בסביבה די רגועה מבחינת זרימת האוויר כלומר תסגרו חלונות ודלתות באזור וככה תקבלו זרימה צפויה ואחידה של העשן כלפי מעלה.


המצרכים הנדרשים

קטורת: מחולל העשן שאני משתמש בו בד"כ. הוא זול, מוציא עשן סמיך ומסריח את החדר שאתם מצלמים במידה שניתן לחיות איתה.
שאתם קונים את הקטורת שימו לב לריח (כי אתם תהיו תקועים איתו במהלך הצילום ושעה אחריו:-) וכן שימו לב שאתם לא קונים קטורת דקה מידי שתפיק עשן דליל שקשה לצלם אותו.

רצוי לקנות גם מעמד לקטורת למנוע לכלוך ולייצב את הקטורת למקום. זה ממש זול דרך אגב החלק הזה.

מצלמה: כל מצלמה שיכולה לצלם במצב מאקרו ולהתפקס ממרחק של 10 סנטימטרים.

הנקודה הזאת הכרחית. בשביל לתפוס את המערבולות (שהן בעצם קטנות מידי) אתם צריכים לצלם מקרוב.
כמו כן, המצלמה שלכם צריכה להיות מופעלת במצב ידני (M), שום מצב אוטומטי לא יעזור לנו כאן.

לצילומי עשן אני משתמש בקאנון G9 שהיא בעצם מצלמת פוקט מקצועית עם יכולות מאקרו מדהימות. היא יכולה להפתפקס ממרחק של סנטימטר וקל מאוד לצלם איתה במצב מאקרו.

אבל אתם יכולים להשתמש בכל מצלמה עם עדשת מאקרו כמובן.

מבזק: אתם חייבים מבזק (פלאש) בשביל לצלם את העשן. אני משתמש בVivitar 285 HV חדש שהוא אחת הקניות המוצלחות והזולות שעשיתי לאחרונה. אני מתכוון לכתוב עליו כתבה נפרדת בקרוב אבל אתם יכולים להשתמש במבזק שלכם כל עוד יש לו את התכונות הבאות:


  • ראש מתכוונן- היכולת להטות את ראש המבזק עוזרת מאוד בהבזקה על המערבולות ורק עליהן. לרב המבזקים המודרניים יש את היכולת הזו
  • יכולת לשליטה על עוצמת המבזק - אנחנו מצלמים במצב יידני ורצוי לשלוט במידת עוצמת האור שהמבזק מפיק. גם כאן לרב המבזקים החדשים יש את היכולת הזו.
יכולת הפעלת המבזק מרחוק - תנאי הכרחי בלי הנחות הפעם... אתם תצלמו מכיוון אחד בעוד המבזק יהיה במקום אחר ולכן צריכה להיות לכם שליטה מרחוק על המבזק. יש כמה שיטות להשיג שליטה חיונית שכזאת ואני מתכוון להקדיש לנושא חלק נפרד בבלוג, אבל לעת עתה אני אספר לכם שאני משתמש בשליטה אלחוטית שרכשתי בעבור מחיר של פיצה עם תוספות. המוצר נקרא Cactus והוא כולל טריגר שמתחבר לתושבת המבזק במצלמה ורסיבר שמתחבר על המבזק. וכך במרחק של כמה עשרות מטר כל צילום שלכם משדר פקודה למבזק שמבזיק בזמן הנכון.

ג'ל כחול על המבזק - אופציונלי, ג'ל צבעוני זאת חתיכה שקופה למחצה בגוון מסויים המשפיעה על צבע אור המבזק שלכם. זה נותן לכם גוון כחלחל לעשן המצולם ועוזר מאוד בצביעת העשן בפוטושופ שנתאר בחלק השני של המדריך. אני אקדיש בעתיד פרק על ג'לים צבעוניים.


רשת למבזק - (רכיב הכרחי) אתם חייבים לצמצם את מידת הזווית של אלומת האור שיוצאת מהמבזק שלכם. אתם רוצים שאור המבזק יפגע רק בעשן: לא במצלמה שלכם ולא ברקע של הצילום. תיארתי כאן דרך חינמית ומהירה להשיג רשת כזאת ואתם מוזמנים לנסות אותה. קצת קרטון ודבק ואתם מסודרים.

חצובה - רצוי מאוד להעמיד את המבזק על חצובה כדי לשמור עליו ולקבל דרך נוחה לכוון אותו לכיוון הרצוי שלכם.

רקע שחור: אני משתמש בבד שחור שקניתי בשוק בעבור 20 שקל. שאתם קונים בד תבדקו שהוא לא מהסוג המבריק שמחזיר אור.

הצילום עצמו

OK אז יש לכם את כל המצרכים הדרושים. עכשיו אפשר לצלם!

אתם מעמידים את הקטורת על המעמד שלה על שולחן. מאחוריו אתם פורסים את הבד השחור שלכם במרחק של כחצי מטר.

מאחד הצדדים של הקטורת את מעמידים את החצובה עם המבזק מחובר אליה (המבזק מכוון על 1/4 עוצמה) ומוודאים שהמבזק מגיב למצלמה שלכם מרחוק כמו שסיכמנו. כמו כן יש עליו ג'ל כחול ורשת שמצמצמת את האור שלו


אתם מדליקים את הקטורת ומחכים כמה שניות עד שהעשן מתחיל לעלות למעלה ומתחילים לחפש את המערבולות. הן בדרך כלל יתחילו באותו גובה וזה הגובה שהמבזק שלכם צריך להיות מכוון עליו.

הנה תמונה שממחישה את כל זה:





שימו לב שהמבזק והרשת שלו מכוונים בדיוק לאיפה שמתחילים המערבולות.

עכשיו אתם מכוונים את המצלמה לפוקוס ידני למרחק של 10 סנטימרים, בודקים שאתם על ISO נמוך (למנוע רעש), מעבירים למצב ידני M ,מכוונים את מהירות התריס ל1/200 או 1/250 את מפתח הצמצם ל f5.6 ועושים צילום ניסיון ממרחק של 10 סנטימטר מהמערבולות.

תסתכלו על מסך המצלמה על התמונה שמתקבלת.
העשן יוצא בהיר מידי? תסגרו את הצמצם שלכם ל F/8 או שתחלישו את אור המבזק ל1/16 כח. העשן חשוך מידיי? תפתחו את הצמצם בדרגה אחת (לא רצוי כי עומק השדה שלכם לא יהיה מדהים) או תגבירו את עוצמת המבזק ל1/2 (רצוי).

ברגע שהחשיפה נראית טוב אתם בעיניינים. שימו לב ל2 דברים: אין אור על הרקע השחור שלכם והוא עדיין שחור לגמרי וכמו כן, אין הבהקים בכלל בתוך העדשה. רק העשן והמערבולות שלו מוארים.

זה היה פשוט לא? אז למה לא יוצאות לכם תמונות טובות? כי אין לכם סבלנות זה למה.




כדי לתפוס מערבולת "שווה" אתם צריכים לצלם בין 100 ל 200 צילומים. אין הנחות כאן. יכול להיות לכם מזל של מתחילים אבל תאמינו לי, צריך המון סבלנות בצילומי עשן.

אז פשוט תמשיכו לצלם לפחות עד שהקטורת תיגמר. תלכו למחשב ותראו מה יצא.





בפעם הבאה נתאר דרך פשוטה לצביעה של העשן בפוטושופ ועד אז תהיו טובים. דרך אגב אם תכניסו את המייל שלכם ללינק מצד שמאל תקבלו הודעה במייל על פרסום של כתבה חדשה כאן בבלוג.

כוורת למבזק - עשו אותה בעצמכם

פורסם ב: יום רביעי, 31 בדצמבר 2008

אחד הדברים החשובים ביותר בשימוש במבזק הוא שליטה על מפתח זווית ההבזקה שלו.

יהיו פעמים שנרצה שאלומת האור תהיה רחבה מאוד וזאת שנרצה להאיר שטחים גדולים או שנרצה להציף חדר באור ויהיו פעמים שנרצה אותה צרה וממוקדת.

הפעם נתאר שיטה מעולה ופשוטה המאפשרת צימצום של אור המבזק ליצירת אפקט דרמטי.



בשביל להתחיל לשלוט באור המבזק שלכם אתם צריכים להשיג קרטון. עליו להיות לא דק מידי וה"תעלות" שבו צריכות להיות שלמות כדי שהאור יעבור בהן ללא הפרעות.

השלב הבא הוא חיתוך (עם סכין יפנית) רצועות של הקרטון ברוחב של סנטימטר וחצי ובאורך שיכסה לגמרי את ראש המבזק שלכם. רצוי לסמן עם עט וסרגל את המידות לפני שאתם מתחילים לחתוך:



ככה זה אמור להראות שזה חתוך:



טוב אז עכשיו יש לנו חתיכות קרטון ברוחב של סנטימטר וחצי ובאורך שייכסה את המבזק שלכם לגמרי (אם חלק מהבזק יישאר חשוף אז חלק מהאור יזלוג לו החוצה וייחרבש לכם את התמונה) מה שנשאר עכשיו זה להדביק את החתיכות ביחד.

שתסיימו ותתנו לזה להתייבש זה צריך להראות ככה: (התמונה מראה את רשת הקרטון שהוא מוצמד למבזק שלי, Vivitar HV בעזרת גומיות)

מידת פרישת האור היא פונקציה של עובי הקרטון. ולכן אני ממליץ לכם לעשות עוד רשת כזו, הפעם בעובי של 2.5 סנטימטר שתפיק פריסת אור מצומצמת יותר מהרשת שכבבר עשיתם. התמונה הבאה מראה רשת בעובי 2.5 סנטימטר שמוצמדת גם היא למבזק שלי:



זה היה פשוט לא?

טוב, עכשיו בואו נראה מה הרשת עושה לאור שלכם.

התמונה הבאה מראה איך נראה הקיר הלבן של הסלון שלנו אחרי שהבזקתי עליו עם מבזק חשוף:


אור לבן (ומגעיל למדי) המתפרש בצורה שווה.
שימו לב מה קורה לאור לאחר שחיברתי למבזק את הרשת בעובי של 1.5 סנטימטר:


או את הרשת בעובי של 2.5 סנטימטר:


שימו לב גם לנפילת האור המדורגת (מעבר הדרגתי בין האור לחושך) מה שמצויין לצילום פורטרטים ושאר מצבי צילום שבו אנחנו מחפשים מעבר הדרגתי שכזה.

עכשיו בואו נראה איך אפשר להשתמש ברשת בעולם האמיתי.
הנה שוב התמונה של קוקלה ישנה ליד אח העצים:



צילמתי אותה עם מבזק אחד שהיה מצד שמאל למצלמה ועליו הייתה הרשת בעובי של 1.5 סנטימטר. מה היה קורה אם הרשת לא הייתה על המבזק? כל האזור היה מואר באור שווה ומשעמם, כמו כן, לא היינו רואים את האש מהאח כמו שהיא נראית בתמונה.

בשביל שהאש תיראה הייתי חייב גם להשתמש במהירות תריס נמוכה (1/3 ) . תמיד תזכרו כי מהירות התריס משפיעה על האור הסביבתי של התמונה ולא משפיעה על חשיפת המבזק בעוד מפתח הצמצם משפיע על שניהם. אבל על זה נרחיב בפעמים הבאות.
השתמשתי בעוד כמה טכניקות פשוטות בצילום של קוקלה אבל הם כבר שייכות לנושא אחר ואכתוב עליו בהקדם.