לצלם את מיכה בר-עם

פורסם ב: יום חמישי, 26 במאי 2011

אחד הייתרונות שיש בלערוך את מגזין קומפוזיציה (חוץ מהיכולת לשים תמונות שצילמתי בשער...) הוא שיוצא לי לא מעט פעמים לדבר ולעיתים אף להפגש פנים מול פנים מול אגדות צילום שהיו באמת.

כזה הוא מיכה בר-עם. כשניפגשתי איתו לראשונה בבית קפה ברמת גן, ביחד עם רועי גליץ,  לפני יותר מחצי שנה ידעתי כבר שהוא נחשב לאחד מאבות המזון של תולדות הצילום הישראלי אבל בפגישתנו השלישית, ביום חמישי שעבר, הכרתי כבר בעל פה את כל סיפור חייו המרתק, ראיתי מאות מהתמונות שהוא צילם במהלך השנים או במילים אחרות הצטרפתי למועדון המעריצים של הצלם הגדול הזה.

מכאן אתם יכולים להאמין לי שמאוד התרגשתי כשמיכה הסכים שאצלם אותו בפגישתנו השלישית.



ידעתי שאני חייב תכנית ואיזשהו רעיון מרכזי להתרכז בו ואחרי כמה הברקות מקוריות כמו לצלם אותו על רקע שחור או לחילופין על רקע לבן (!) עלה הרעיון שזה יכול להיות מעניין לנסות ולהשתמש באחת מהתמונות המפורסמות שמיכה צילם בעצמו בשנת 1967, במנזר סנטה קטרינה בסיני ושמנציחה, לאור עששית, את אחד הנזירים שאירחו אותו שם.

למי שלא מכיר, התמונה, שהפכה לקלאסיקה עם הזמן, נראית ככה:

© Micha Bar-Am/Magnum


הטריק האמיתי היה למצוא עששית ובגלל שאני מפיק בינוני מינוס מצאתי את עצמי שעה לפני הצילומים, בחושך, בלי עששית וחסר אונים באופן כללי. למזלי הייתי באותה שעה בבית הספר ומיטל שחור, שמלבד שהיא מנהלת את המוסד ביד רמה גם מתעלת את הפרעת הקשב והריכוז החמורה שלה כדי להשיג לך כל מה שתרצה תוך שניות.

אני חושב שאני לא אגזים אם לא עברו יותר מחמש דקות מהרגע שהיא שמעה שאני מחפש עששית ועד שהיא פרצה חזרה לבית הספר, מתנשפת, עם אחת מושלמת בידיים שלה.


את כל שאר המצרכים לתמונה הנחתי שלמיכה יש בבית (התמונה המודפסת של הנזיר ומצלמת לייקה ישנה) ולכן פשוט דפקתי לו על הדלת, בשעה שקבענו, עם יד אחת כשבשנייה אני מחזיק עששית שנראית לא רע בכלל.

בהתחלה הוא שאל אותי בצחוק אם אין לי מספיק אור לצילום אבל אחריי שהוא הבין את הרעיון הכללי הוא הסכים לזרום בלי יותר מידי תלונות והלך להביא את אחת הלייקות שלו.

בגלל שלא באמת בניתי על אור העששית כמו שמיכה עשה בסיני מול אותו נזיר תכננתי להשתמש ב-לומו פרו אחד שיאיר דרך ביוטי דיש עם כוורת.


המשימה הראשונה הייתה להתגבר על האור הסביבתי אבל זאת לא הייתה בעיה אמיתית שכן הסלון בו צילמנו היה מאוד חשוך וככה כבר ב F/5 1/200 האור הסביבתי הפסיק להשפיע על התמונה ואפשר היה להאיר את כל התמונה עם לומו פרו אחד שהבזיק על שמינית עוצמה דרך ביוטי דיש עם כוורת.

כשאתם משתמשים בכוורת שמוצמדת על ביוטי דיש בינוני אתם מקבלים אלומת אור גדולה יחסית ומרוכזת למדי שמפיקה אור שנראה בדרך לא רע בכלל. אם הכוורת נמצאת במרחק בינוני מהמוצלם שלכם האור שיתקבל בתמונה יהיה נוקשה (בעל צללים קונטרסטים) ולצורך הצילום הספיציפי הזה, שהאווירה צריכה להיות חשוכה ודרמטית זה פשוט מתאים לדעתי.

אם הדמיון המודרך הזה לא עבד בשבילכם אתם מוזמנים לצפות בתמונת הסטאפ משמאל שצילמתי בסוף הסשן הקצר.

כשאדם עיצב את המגזין קומפוזיציה  החדש הוא השתמש בתמונה בעמוד הפתיחה של הכתבה שנראית ככה:


נראה לי שאני הולך לזכור את הצילומים הללו במשך הרבה זמן ורציתי בהזדמנות הזאת באמת להודות למיטל  שחור על ההפקה, לאדם שול וגיא פריבס על הייעוץ האומנותי ולכם על הקריאה והתגובות. תודה מיוחדת לקובי קלמנוביץ' על העזרה בהמרה לשחור לבן.

12 תגובות על "לצלם את מיכה בר-עם"

רוני הורוביץ אמר/ה...

תומר, נהניתי מאד, ורציתי להביע הערכה לעובדה שבנוסף לכל החידושים והתורות שבהם שאתה נוהג לזכות אותנו תמיד, אתה מתפנה לתת כבוד ולהעלות על נס את "אבות המזון" בעולם הצילום... יישר כוח.
אגב, האם אתה מתכוון להמשיך במגמה, ולהקים את
ה- Hall Of Fame המקומי?

ברק אמר/ה...

עכשיו אני מבין על מה דיברת איתי בשישי בבוקר.
אכן תמונה מרגשת.

זיו שנהב אמר/ה...

תמונה נפלאה.
עמוקה ויפה. תמונה שמקפלת בתוכה עבר, הווה ותפילה לעתיד. המון הערכה תומר!

זיו

batya אמר/ה...

תמונה יפה ומרגשת מאוד . מצאתי עצמי מביטה בה דקות ארוכות . היא מרתקת ועושה חסד גדול עם מיכה ברעם .תענוג

Adi אמר/ה...

צילום יפייפה תומר.
אני בהחלט אקרא את הביוגרפיה של מיכה, ממש מצית את הדמיון והסקרנות.

AimishBoy אמר/ה...

מעולה! גם הטקסט וגם הצילום (:

Ilan אמר/ה...

הי תומר,
תמונה נפלאה עם המון עוצמה, עם סיפור, עם רגש, עם מיסתורין. כל הכבוד!!! בראבו!!!
אבל... קודם כל הכיתוב על התמונה הורס נורא וחבל. לפחות להקטין את הפונט. מה זה "לטיפשה"? פשוט להוריד את "תמונות מהעורף". מאותה סיבה הויגנטין מיותר. התמונה חזקה מספיק. לא צריך להפריע.
למה לא עשית קצת קרופ מימין כדי להכניס אותו לקו של השליש הראשון?

קורס צילום למתחילים אמר/ה...

באמת תמונה מקסימה

קרן אמר/ה...

הצילום מקסים.

אני במקומך רק הייתי מבקשת ממנו להוריד את השעון... קצת לא קשור לאווירה.

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי ותודה לכם על תשומת הלב והתגובות:-)
קרן - גם לי זה הפריע כשהסתכלתי על התמונות בפעם הראשונה ואז במקום לכעוס על עצמי שלא ביקשתי ממנו להוריד את השעון או לנסות להוריד אותו בעצמי בפוטושופ שכנעתי את עצמי שהשעון מוסיף מימד של זמן לפרטים בתמונה ומסמן את הזמן שעבר - תודה על הביקורת בכל מקרה - תומר

אנונימי אמר/ה...

תמונה יפיפיה, אחלה רעיון של העמדה. יפה מאד.

סיגל גליל אמר/ה...

תמונה נפלאה!!!

למי שרוצים להכיר עוד מן העולם המופלא מבעד לעדשה של מיכה בר-עם, נפתחת תערוכה מרתקת במוזאון הנגב לאמנות : "דרומה: מיכה בר-עם , צילומים" החל מה-6 לפברואר. בעיר העתיקה של באר שבע. והפעם צילומים מן הדרום.
מומלץ לבקר לכל אוהבי בר-עם

הוסף רשומת תגובה