ככל שאני מצלם יותר אני מגיע למסקנה שהאתגר שנמצא מולכם, כשאתם מתכוננים להאיר את סצנת הצילום שלכם, הוא לאו דווקא להאיר אותה אלא דווקא להחשיך אותה, או יותר נכון, להאיר רק חלקים מסוימים ממנה.
בשביל פשוט להאיר את התמונה כל מה שאתם צריכים בעצם זה מקור אור, והאחרון, עצם היותו שם, חשוף וערום כביום היוולדו במפעל קטן בדרום סין, יפזר את האור שלו לכל הכיוונים והתמונה שתצא לכם תהייה מוארת מספיק על מנת שהצופה בה יראה מספיק פרטים בשביל להבין מה צילמתם.
אבל העובדה "שיש תאורה בתמונה"
לא אמורה לספק אתכם במרבית המקרים שכן אור שמתפזר לכל הכיוונים יוצר בדרך כלל תאורה שטוחה ומאוזנת מידי שגורמת לעין שצופה בתמונה שלכם לשוטט בה ללא כל הכוונה ושילוט מצדכם ויותר גרוע מכך, ללא שכבות עניין שקופצות מיד החוצה וגורמות לאנשים להתעניין בתמונה שלכם גם אם הם צופים בה לראשונה כשהיא מוקטנת לגודל של Thumbnail ממוצע.
במילים אחרות, שליטה היא מילת מפתח מרכזית כשזה מגיע לאור שיוצא מהמבזקים שלכם והלקח הזה הומחש עבורי פעם נוספת לאחרונה, כשצלמתי את
רני צ'סלר לאלבום הבכורה שלו, ומצאנו את עצמנו יחד בתוך מעלית עם המון מראות מסביב.
