הפרד ומשול

ככל שאני מצלם יותר אני מגיע למסקנה שהאתגר שנמצא מולכם, כשאתם מתכוננים להאיר את סצנת הצילום שלכם, הוא לאו דווקא להאיר אותה אלא דווקא להחשיך אותה, או יותר נכון, להאיר רק חלקים מסוימים ממנה.

בשביל פשוט להאיר את התמונה כל מה שאתם צריכים בעצם זה מקור אור, והאחרון, עצם היותו שם, חשוף וערום כביום היוולדו במפעל קטן בדרום סין, יפזר את האור שלו לכל הכיוונים והתמונה שתצא לכם תהייה מוארת מספיק על מנת שהצופה בה יראה מספיק פרטים בשביל להבין מה צילמתם.

אבל העובדה "שיש תאורה בתמונה"
לא אמורה לספק אתכם במרבית המקרים שכן אור שמתפזר לכל הכיוונים יוצר בדרך כלל תאורה שטוחה ומאוזנת מידי שגורמת לעין שצופה בתמונה שלכם לשוטט בה ללא כל הכוונה ושילוט מצדכם ויותר גרוע מכך, ללא שכבות עניין שקופצות מיד החוצה וגורמות לאנשים להתעניין בתמונה שלכם גם אם הם צופים בה לראשונה כשהיא מוקטנת לגודל של Thumbnail ממוצע.

 במילים אחרות, שליטה היא מילת מפתח מרכזית כשזה מגיע לאור שיוצא מהמבזקים שלכם והלקח הזה  הומחש עבורי פעם נוספת לאחרונה, כשצלמתי את רני צ'סלר לאלבום הבכורה שלו, ומצאנו את עצמנו יחד  בתוך מעלית עם המון מראות מסביב.

כוורת קטנה ושחורה מפלסטיק

אני חושב שהיכולת הזאת, לשלוט ברמות האור השונות בתמונה שאני מצלם היה מה שמושך וגורם לי להשתמש בתאורה מלאכותית שוב ושוב במרבית מהתמונות שלי.

היכולת הפשוטה להוציא כוורת קטנה, שעשויה מקשים שחורים מפלסטיק, כזאת שיכולתם לבנות בעצמכם דרך אגב, ולגרום לתמונה השמאלית להראות כמו הימנית מתמצתת, בשנייה אחת, את כל הקסם והיעילות שיש בשימוש בתאורה מעשית בעיניי.

אני אישית לא יכול לחשוב על הרבה מוצרי צילום שייתנו לי אפקט כל כך דרמטי ואני משתף אתכם בכל זה כי אני חושב שהתמונה במעלית משמשת כדוגמה מצוינת לחשיבות של היכולת המדהימה הזאת: ליצור, בקלות יחסית וכמעט בחינם, שכבות עיניין בתמונה עם האור שלכם. 

פשוט תסתכלו על 2 התמונות הללו אחת ליד השנייה. אני מהמר שלרובכם התמונה הימנית נראית יותר "טוב" או שהיא פשוט יותר מעניינת. הרבה מהעניין שבה לדעתי נובע דווקא מהאזורים החשוכים שבה שגורמים לאלו המוארים לקפוץ החוצה, לבלוט ולגרום לנו לרצות ללחוץ דווקא עליה בשביל לראות עוד ועוד פרטים.
 דרך אגב, העיגולים הקטנים והאדומים בתמונה מראים לכם היכן הפלאשים מוקמו בתמונה

אם שאלתם את עצמכם איך ואיפה מצאנו את המעלית המגניבה הזאת אז היא פשוט הייתה המעלית ללוקיישן המתוכנן שלנו ואי אפשר היה להתעלם מהפוטנציאל שיש בלצלם את רני דווקא שם.

כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

ספיקינג אוף דה לוקיישן המתוכנן, הוא היה במסעדה\פאב\כנסים ואירועים מגניב ביותר שנקרא הילדה בתל אביב.

בתמונה משמאל אתם יכולים תמונה אחת שצילמנו שם וגם בתמונה הזאת העיקרון הזה של השליטה הזאת באור שלכם הוא עקרוני.

את רני הארנו עם אפולו 28 אינטש שמספק לכם אור רך ונשלט בו זמנית ואני באמת לא יודע איזה ספורלטיבים חדשים אני יכול להמציא על מנת להמחיש לכם את מידת האהבה שיש לי למוצר הזה אבל אם אתם חדשים פה בבלוג אתם מוזמנים לקרוא עליו עוד כאן, שם ובכל מקום.

למה שליטה חשובה גם בתמונה הזאת? בגלל שהשתמשנו פה ב-2 מקורות תאורה. המקור השני הוא פלאש חשוף שמופנה אל הקיר ומתחבא (לא בהצלחה רבה מידי) בין הרגליים האחוריות של הכיסא.( אני משכנע את עצמי שהצופה התמים יחשוב שהוא חלק מהרגליות של הכיסא)

אם במקום האפולו הייתי משתמש במטרייה לבנה (למשל) לא הייתי יכול ליצור כזאת הפרדה בין הרקע לבין רני והוא היה הרבה פחות בולט בתמונה כתוצאה מכך. כלומר מרבית הסיכויים שאם האפולו לא היה היה בתמונה, הקיר היה מקבל ומכאן מחזיר הרבה יותר אור לעדשה שלי והאפקט שמקפיץ אותו החוצה משאר הפריטים בתמונה היה הולך לאיבוד.

דרך אגב לכלב שלו, שהיה נוכח בכל הצילומים, קוראים דילן והוא אחד הכלבים הכי פוטוגניים שיצא לי להכיר.

חצובה ומסכות בפוטושופ

בפגישה שערכתי עם רני לפני יום הצילומים שלנו הוא התחבר לאחת התמונות שצילמתי בעבר והחלטנו לצלם אותו באותו לוקיישן (שהוא בעצם הגשר שמפריד בין רמת גן לתל אביב בתחנת הרכבת סבידור) ולהשתמש באותו עקרון ודרך פעולה כמו בתמונה המקורית בשביל לקבל אפקט דומה.

בשעות השיא עוברים כל כך הרבה אנשים על הגשר הזה ואתם יכולים לסיים צילום כזה ברבע שעה.

כל מה שאתם צריכים לעשות זה להציב את עצמכם ואת המצולם בקומפוזיציה הטובה בעינכם, להסדיר את העניינים עם איש הביטחון שמיד קופץ עליכם כאילו שהרגע הוצאתם חצי אוטומטי, לבקש מהמצולם שלכם לא לזוז בכלל ולהתחיל לצלם.

חשוב לזכור שכמה שתצלמו יותר ככה יגדל חומר הגלם שלכם ואיתו האפשרויות השונות שיעמדו לרשותכם בזמן העריכה. כמו כן, מהניסיון שלי, אני ממליץ לכם לצלם במגוון מהירויות תריס בשביל לקבל רמות שונות של מריחת העוברים והשוות.

אחרי שיש לכם המון תמונות מאותו מקום בידיוק מתחילה העבודה האמיתית והיא לבחור את התמונות שיתחברו ביחד וייראו טוב בעינכם. לי היו משהו כמו 365 תמונות שהצלחתי לצלם בזמן קצר יחסית. כאמור, ככל שתצלמו במקום יותר הומה ופעיל ככה העבודה שלכם תוכל להיות יותר מהירה ופרודוקטיבית.

אז מה עושים עם כל אלו? איך מחברים אותם יחד? בשביל לא לחזור על עצמי יותר מידי אני מזמין אתכם לפוסט הוותיק הזה בשביל ללמוד על טכניקת שילוב התמונות הזאת.  אם אתם רוצים ללמוד עוד על שימוש במסכות עם פוטושופ אתם מוזמנים לצפות בווידאו הזה שמסביר את עקרון העבודה החשוב הזה.

תודה רבה לרני צ'סלר וגיא ליכטנטל על ימי צילום פרודוקטיביים ואני בהחלט מאחל לרני הצלחה עם האלבום החדש שלו, כמו כן תודות ללילך אוזן על העזרה והרעיונות וללילך בלום על האיפור.

מה אתם עושים ביום שישי הזה? 

ביום שישי הקרוב מתקיים אירוע מקורי ומבטיח במתחם ארליך שבו בפעם הראשונה (לידיעתי) מתקיים בשיתוף עם בית הספר גליץ, שוק יד שנייה מאורגן שבו בדוכנים מסודרים, אזרחים, גם אם הם מהשורה, יוכלו למכור ולקנות ציוד צילום משומש.

תחשבו על פורום הקנייה מכירה בD-SPOT למשל רק שבמקום להסתפק בתמונות רעות של הציוד ומילתו של המוכר שהוא כמובן במצב "כמו חדש ורק עם 370 קליקים" אנשים יוכלו ממש למשמש את הציוד ולעשות בעצם מה שאנשים עשו מאז שהמציאו את השוק ועד שהמציאו פורומים כמו D-spot .

פרטים נוספים על האירוע זמינים כאן

אני לא יודע מה אתכם אבל התכנית שלי היא לקחת את איתן מהגן ביום שישי וללכת יחד איתו למצוא לעצמנו מציאות אז זה בהחלט יהיה נחמד לפגוש אתכם שם ואם לא מסתדר לכם אני מקווה שהיזמה הזאת תהייה מוצלחת ותהפוך לסוג של מסורת, בכל מקרה ועד הפעם הבאה אני מאחל לכם להישאר טובים.