נסתרות הן דרכי ההשגחה

פורסם ב: יום שני, 2 בינואר 2017

מאז שאני ומקס גולובנוב התחלנו לצלם את סדרת השירים שלנו התחלנו לשים לב לתופעה מוזרה שמלווה את תהליך היצירה של התמונות שאנחנו מצלמים.

זה התחיל בתמונה הראשונה שצילמנו שבה חיפשנו חלון פוטוגני שלידו רצינו לשים אמבטיה ובחיפושים אחרי חלון שכזה בהחלט מצאנו אותו ולהפתעתנו הרבה, ממש לידו, הייתה מונחת פשוט אמבטיה מושלמת שכאילו רק חיכתה שנשים בתוכה את הדוגמן שלנו..

מאז התחלנו לקרוא לתופעה הזאת "השגחה" מושג דתי\מיסטי שעזר לנו לתאר כל מקרה מוזר שההגיון התקשה להסביר בסתם מקריות.

המקרה שתואר לעיל היה הראשון בסדרת צירופי מקרים מוזרים שקצרה היריעה בכדי לפרט את כולם אבל כל העיניין הפך למעין בדיחה פרטית שלנו ובכל פעם כשהתחלנו לתכנן תמונה חדשה, התבדחנו ביננו שמעניין מה ההשגחה הפרטית של הסדרה הזאת מזמנת לנו, אבל גם אנחנו היינו מופתעים למה שהיא זימנה לנו בצילומים של התמונה האחרונה שצילמנו The Mercy Seat


מלאכים בשמי ליפתא

 השיר החדש אותו רצינו לצלם נקרא The Mercy Seat שיר מדהים שנכתב ומושר ע"י ניק קייב. בשיר מלוהק ישוע בתפקיד אסיר שמחכה למותו על כיסא חשמל כשהמילים מתארות את מחשבותיו האחרונות.

Mercy Seat או בעברית כפורת הוא המכסה של ארון הברית שבו על פי האמונה (גם היהודית וגם זו הנוצרית) היו מונחים לוחות הברית שעליהן נכתבו עשרת הדיברות שכנראה עליהם דווקא שמעתם כבר.

יש המון רפרנסים בעולם האומנות שמתארים את הכפורת ובספר שמות יש אפילו תיאור מדוויק שמסביר כיצד הכפורת צריכה להיראות וממה היא צריכה להיבנות.

כחלק מהתיאור מצויין בפירוש שמשני צידי הכפורת אמורים להיות שני כרובים\מלאכים שישמרו על הארון.

ולכן כשבאנו לצלם את התמונה הזאת רצינו למצוא מקום מתאים, לשים בו כיסא ולצידו להציב 2 מלאכיות \ רקדניות שיזכירו את כל הנ"ל

חיפשנו בהרבה לוקיישנים מקום שיהיה מתאים עד שנזכרנו בחדר מיוחד בכפר הנטוש ליפטא בכניסה לירושליים בו צילמנו ממש מזמן את יובל גרגיר חדר עם חלונות ממש מרשימים וקשת שנראו לנו מאוד מתאימים לתמונה הזאת.

אפילו מצאנו את ישוע נוסע לשליחות ברחובות הבורסה ברמת גן ו-2 רקדניות צעירות שהסכימו להצטלם בתור מלאכיות והכל היה די מוכן לצלם את התמונה.

כמו שאנחנו עושים תמיד לפני הצילומים נסענו לצלם פיילוט לפני הצילומים עם הדוגמנים ופשוט לא האמנו למה שההשגחה סיפקה לנו הפעם

בשני הקירות, בצדדים של החלונות, מצאנו ציורים מקסימים של 2 יצורים מכונפים ממש איפה שרצינו להציב את המלאכיות שלנו:





המומים מהמקריות הזאת החלטנו לשנות את התכנית המקורית ולצלם רק את ישוע ללא מלאכיות משני צדדיו, כמו כן בגלל שציורי הקיר היו חתומים בשם ID הצלחתי למצוא את האומנית שציירה את הציורים הללו לפני כמה שנים ומסתבר שהיא אחת אומניות הגרפיטי מהיותר מוכשרות בסביבה והיא עונה גם לשם ג'וליה ויש מצב שראיתם את אחד הברווזים הדימיוניים שלה ברחובות תל אביב והסביבה.

ההשגחה לא הסתכמה בסיפור הזה, כשהראנו את התמונה לאנשים לפני הפרסום שלה כמה מהם ציינו שהחלונות מהצדדים מזכירים להם את לוחות הברית ושכל הלוקיישן הזה נראה להם כמו גולגולת אחת גדולה משהו שבכלל לא חשבנו עליו בעצמנו

אני לא אדם דתי וגם לא מיסטי במיוחד אבל הסיפור הזה כמו עשרות מקרים דומים שקרו לנו במהלך הצילומים של הסדרה הזאת גרמו לי לחשוב שאולי, אם אתה רוצה משהו מאוד ומתחיל לחפש מסביב מקומות או אנשים שיגשימו לך את מה  שאתה רוצה אתה תמצא שאם אתה בדרך הנכונה, דברים ממש מוזרים ומופלאים יקרו לך בדרך שלך ואם אתם לא מאמינים בזה  אתם חייבים להסכים איתי שזה לפחות היה סיפור נחמד שגורם לכם לחשוב על זה קצת.

אם בא לכם אתם יכולים לצפות בסרטון חביב שמתעד את הצילומים עצמם

 

בחודש הקרוב אנחנו מצלמים שיר חדש וממש לא יכולים לחכות לגלות מה ההשגחה הפרטית שלנו מכינה לנו הפעם אז תישארו טובים עד אז:-) 

5 תגובות על "נסתרות הן דרכי ההשגחה "

אורן בנקין אמר/ה...

פוסט מעולה, אכן יוצא דופן, מעניין ולימודי מאוד במיוחד בהקשר של סטאפ התאורה. שאפו !

אנונימי אמר/ה...

כל כך נכון!
נסתרות הן דרכי היקום :)

afishler אמר/ה...

מהמם. פרוייקט כל כך יפה. שלא נדבר על השירים הפחות ברורים שהוא חושף. מחכה כבר לפעם הבאה.

אנונימי אמר/ה...

תומר, יישום מושלם של טכניקת המבזק אותה אתה מלמד מזה שנים. כל הכבוד!

רותם שביט אמר/ה...

תמונה נהדרת, תענוג לראות את מאחורי הקלעים, מחכה לתערוכה!
אין עליכם :)

הוסף רשומת תגובה