להיות כמו ג'ו

פורסם ב: יום שבת, 22 בספטמבר 2012

תרשו לי שנייה לחלק אתכם לשלושה סוגים של קוראים:
1. לא שמעתם או ראיתם אפילו תמונה אחת שג'ו מקנילי צילם
2. אתם 'בטח מכירים!' ואם תראו תמונה מפורסמת  שלו בטוח תזהו אותה
3 אפשר להגיד שאתם מעריצים של הצלם הזה, קראתם את מרבית הספרים שהוא כתב, ניסיתם לראות כל תמונה שהוא פרסם באתר ובבלוג שלו ואתם בטוחים שהוא בעצם, ההתגשמות של כל החלומות של כל אמא ניקוניסטית.

אני חושב שהחלוקה הזאת חשובה לפני שבכלל מתחילים לכתוב ביקורת על הDVD האחרון שג'ו שיחרר לעולם מהסיבה הפשוטה שאם אתם נמנים על הקבוצה הראשונה ואתם נתקלים בג'ו מקנילי בפעם הראשונה אתם עלולים לחטוף את השוק של החיים שלכם ברגע שתראו אותו נשכב ומצלם סקייטרים ממכונית נוסעת בגובה של הכביש מוקף בתריסר SB900אים

ומצד שני, אלו שגדלו בתור צלמים על The Moment it clicks , קנו לאחר מכן  במיטב כספם את The Hot Shoe Diaries ושמו בסופו של תהליך משיחי תמונה קטנה של ג'ו מעל המקדש הסודי שהם בנו בשבילו בארון, כבר לא יפלו מהכסא כשהם יראו איך הוא נלחם בעזרת עשרות פלאשים קטנים וסוללה של עוזרי צלם גדולים בשמש חזקה במיוחד באמצע הצהריים.

אז מה יש לנו פה?


אם אתם בעיניין של השורה התחתונה אז כמוצר, ה-DVD הזה די מאכזב. שלא תבינו אותי לא נכון, אם הייתי יכול לבחור שוב מה לעשות עם הזמן שלי הייתי  כנראה רואה אותו שוב פעם והשלוש שעות צפייה בו היו מבדרות ומהנות למדי אבל אם נשפוט אותו אל מול הסטנדרטים שהוצבו על ידי סרטוני הדרכה אחרים או נבחן את המטען, הידע או ההשראה שהוא מותיר אחריו וזאת ביחס למחיר שלו נמצא שהוא די דל.

הבעייה העיקרית בהפקה הזאת בעיני היא שקודם כל התכנים שמשובצים בה שחוקים ונראה שהם נבחרו בצורה רנדומלית ללא חוט מקשר או הגיון כלשהו ובנוסף אתם נאלצים לצפות בשלל קטעי מעבר מביכים שאמורים להצחיק אך בפועל גורמים לכם לחפש את כפתור ההרצה קדימה בשלט שלכם וזאת רק מכבודו של הרב.

אז למה אני משתף אתכם בזה בכלל ולא שומר את החוויות השליליות מהצפייה הזאת לעצמי? בגלל שאני, כמו שבטח ניחשתם, נמנה על הקבוצה השלישית הנ"ל, וכל הזדמנות לראות את אחד הגיבורים שלי מצלם ומדבר על זה תוך כדי זה היא הזדמנות טובה לנסות להבין מה סוד הקסם שלו ולכן החלטתי, בגישה החיובית שאני מנסה לגדל לאחרונה, להתעלם מקטעי המעבר המעצבנים, לא להתיחס לשטחיות והפיזור של הצגת החומר הנלמד ולהתרכז רק בדרך שבה הוא, ג'ו מקנילי, מצלם ואפשר להגיד שהגעתי לכמה מסקנות:

1. הראשונה והחשובה מכולן היא שהבנתי שהסיבה לכך שג'ו מקנילי הוא צלם כל כך טוב היא שהוא ממש, אבל ממש אוהב לצלם.
אפשר ממש לראות עליו עד כמה הוא רוצה לצלם את התמונה הכי טובה שהוא יכול ואיך הרצון הבלתי נשלט הזה  גורם לו לנסות לשנות, לשפר ולחדש כל הזמן ובעיקר, אפשר ממש בקלות לראות עד כמה הוא בעצם נהנה(בדרכו הסובלת) מכל התהליך  בכל רגע של הDVD הזה.

בשביל באמת להעריך את זה צריך לשים דברים בפרספקטיבה: זה לא מובן מאליו שצלם, שהשם שלו הוא אחד האחרונים שנכנס, כבר לפני שנים, לפנתיאון של גדולי צלמי המגזין Life בכל הזמנים, יתלהב ישקיע ובאמת ייכנס לזה בשעת הצילום של דוגמנית חובבנית על רקע אפור בסטודיו לדוגמא.

וזה מה שקורה לו בכל סשן שמוצג לפניכם בהפקה הזאת: באיזהשהו שלב הוא ממש מתחיל להכנס לזה.

 Joe mcnally ©
אם זה בצילום מרתק של מתקן נעליים סיני בחנות ישנה או בסשן עם בחור "שנראה כמו דמות מהר רשמור" בסטודיו, באיזהשהו שלב, התשוקה הזאת, לצלם את התמונה המנצחת משתלטת עליו והוא שוכח שזה בעצם צילומים של DVD בינוני שנועד יותר למכור ציוד מאשר ללמד כיצד להשתמש בו ומתחיל לצלם תוך כדי התנשפויות, העלת דופק עד לכדי הסמקה והתרגשות מהולה בהתלהבות שאינן, כידוע, ניתנות לזיוף.

2. זה באמת חשוב לו - ברור שהבסיס של המוצר הזה כלכלי. אני לא באמת חושב שג'ו הופיע אצלי באוב במשך שעות בסלון רק בגלל שבוער לו ממש שאני אבין איך להציב את המטרייה שלי נכון יותר ביחס למצולם הבא שלי אבל עדיין זה נראה שכל הנושא ממש חי בו וכשהוא מדבר על תאורה, חצובות בום או על הTTL של ניקון הוא לא רק מדקלם את התסריט אלא באמת משוכנע והוא מתעקש שאם רק תקשיבו לו התמונות שלכם ישתפרו.

3. מסקנה נוספת היא שזה לא יקרה - גם אחרי צפייה מעמיקה (ואפילו כתיבה תוך כדי) כעבור 3 שעות אתם לא תצלמו כמו ג'ו מקנילי.

לא תפתחו את הארון ותגלו שניקון שלחו לכם, כמוסכם בחוזה שלכם איתם, ארגז מלא בעשרות פלאשים חדשים, ספקי כח ואת כל העדשות עילית שלהם, לא תיכנסו אחר כך לחנייה רק בשביל לבדוק אם המשלוח ש- Lastolite שלחו מחכה לכם כבר שם ואם השם שלכם נרקם נכון על הסופטבוקסים החדשים שלהם ולא, ממש לא תצאו החוצה לגינה בשביל לאסוף את כל עשרות עוזרי הצלם המעריצים שלכם מהבריכה לעשות על האש ולהנחות אותם לגבי הצילומים הבאים של הקמפיין של Epson.

לעומת זאת ואולי זאת הסיבה הכי טובה כן להוריד לקנות את הDVD הזה: אתם תקבלו שיעור ממש חשוב באיך אפשר לנסות ולהגיע לשם והוא מסתכם בכך שאתם חייבים ממש לאהוב את מה שאתם עושים בשביל להיות ממש טובים בזה.

צילום טוב, כמו כל אומנות אחרת, לא מסתכם בהוספת כל המרכיבים ו-30 דקות בתנור אלא תלוי בסטנדרטים שהצלם עובד על פיהם. יש הרבה מאוד צלמים שהיו שמחים עם התוצאות שג'ו קיבל באמצע של כל סשן אבל הוא המשיך עוד חצי שעה לפחות, לשנות את מערכי התאורה, להוסיף, לכוון ובעיקר להמשיך ולצלם כי הוא פשוט יודע שזה יכול להראות הרבה יותר טוב.

 וזה לקח שבטוח שווה את זמן הצפייה שלכם לפחות.

The Power of Love -גרסה סופית

בגלל שכבר שיתפתי אתכם בתמונה החדשה שצילמנו עבור סדרת השירים המתהווה לה בימים אלו, חשבתי לעדכן אתכם שאחרי מספר נוסף של התלבטויות והתייעצויות החלטתי להחליף את הראש של הנזירה בתמונה עם הבעה וזווית אחרים.

בשביל לעשות את זה בחרתי תמונה שצולמה בסמוך מאוד לתמונה המקורית ובעזרת מסכות החלפתי רק את הפנים של הנזירה מהתמונה המקורית.

למרות שהחלטתי שזאת הגרסה הסופית כמו תמיד אני אשמח לשמוע את דעתכם המלומדת כתגובות לפוסט הזה ואם אין לכם את הזמן לזה זה אני לא אקח את זה אישית ורק אאחל לכם גמר חתימה טובה ויום כיפור יצירתי לכולם.

6 תגובות על "להיות כמו ג'ו"

יובל אמר/ה...

וואו , התמונה באמת נראית אחרת לגמרי
לטובה כמובן.
הרבה יותר זורם עם הראש של ולריה

Shlomki אמר/ה...

מקנלי, לא מקנילי. O:-)

אני בעולם הצילום "רק" שנתיים והתחלתי לראות סרטונים והדרכות אקראיות שלו רק בחצי שנה האחרונה בערך...
"התגשמות כל החלומות" הוא ממש לא, לדעתי. לא יודע, אולי הוא היה פעם אחד החלוצים של תאורה מעשית... היום הוא נראה לי כמישהו שמתעסק יותר מידי בתפל ולא בעיקר.
וגם אני שמתי לב לזה שכשהוא נכנס למשהו הוא חופר שם חזק חזק, הרבה אחרי שצלמים אחרים כבר היו מסיימים והולכים לשתות בירה. האם זו מעלה שיש ללמוד ממנה? זה כנראה סובייקטיבי. אולי זה מתאים עבור החזון האישי והאומנותי שלו, אבל עבורי, ואני אומר את זה בתור צלם וגם בתור צופה, זה סתם מפספס את הנקודה ומרגיש כמו "לטחון מים".
שיטת ההסברה שלו היא מאוד איטית לטעמי.
לדעתי ה-"צאצאים" שלו (צלמים כמוך, למשל) עושים כבר עבודה יותר טובה בללמד ולהסביר...

אנונימי אמר/ה...

תמונה ענקית של איתן הזוחל. חרוטה בזכרוני.
תודה על הפוסט המוכיל כקודמיו.
יהב

אנונימי אמר/ה...

תומר,
האם המכס חייב אותך במע"מ על הדיסקים? או רחמנא לצילן חברת השילוח "שחררה" עבורך את החבילה מהמכס בתוספת עמלה "זניחה" ?

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי ותודה לכם:-)
אנונימי - לא זה ולא זה ...השאלתי את הסרטון מחבר (שמבקש להשאר בעילום שם:-)

אפרת אמר/ה...

זה נהדר
(התמונה הסופית..)

הוסף רשומת תגובה