עקרון ההכבדה

פורסם ב: יום שישי, 18 במאי 2012

צילום:רני ברוכשטין
 אחת התיאוריות המעניינות יותר בחקר האבולוציה נקראת "עקרון ההכבדה" ועיקרה מסתכם בתכונה מוזרה של כמה בעלי חיים לפתח תכונות והתנהגויות שעל הניר לפחות, לא תורמות ואפילו מכבידות על סיכויי החיה להמשיך לחיות, לשגשג וכמובן להתרבות.

הדוגמא שמסבירה את הרעיון בצורה הטובה ביותר היא הזנב המפואר של הטווס שנוצותיו הרבות, לא ממש תורמות ליכולת הניידות שלו ובטח שגורמות לו להיות יותר איטי ומסורבל אך מצד שני, עצם העובדה שהוא עדיין חי למרות כל הסרבול הזה הופכת אותו לבן זוג נחשק בקרב בת זוג פוטנציאלית שכן הוא שולח לעולם 'מסר שיווקי'  שמסתכם ב "תראו אותי, חי ובועט למרות שיש לי 3 קילו מיותרים של נוצות על הזנב" ויש טווסיות, ככה קראתי לפחות, שמאוד מתרשמות מזה.

איך כל זה קשור לבלוג צילום אתם שואלים?

אם נסתכל על התפתחותו של הצלם המודרני מהצד נוכל לראות שכמו בהרבה תעשיות אחרות, ככל שהוא (הצלם) נעשה מקצועי יותר, הציוד שלו נעשה גדול, כבד ובעיקר כמובן יקר יותר. כלומר, רובנו הגחנו לעולם שבאמתחתנו מצלמת point and shoot  זולה ופשוטה שהייתה כל מה שהיינו צריכים בשביל לצלם וכשנבוא להזדכות על הציוד בסופו של דבר ב-b&h  של מעלה, נעשה את זה כנראה עם גב כואב ומכולה בינונית של מוצרים שנאספו לתוך תיק הצילום שלנו עם השנים. 

יכול להיות שחלק גדול מהרכישות הללו, אחוז גדול מכל המוצרים הללו שהוספנו לתוך התיק שלנו, היו לא יותר מעוד נוצה שהשחלנו בזנב הטווסי אותו אנחנו מנסים לטפח מהרגע שהבנו את כללי המשחק?

יכול להיות שאם נסתכל על חלק גדול מהמוצרים שיש לנו או על אלו שאנחנו חושקים בהם נגלה שהם לא עושים הרבה יותר מלהכביד עלינו ואחת הסיבות העיקריות שיש לנו אותם, ששילמנו עליהם במיטב כספנו, היא שזה פשוט נראה יותר טוב? שזה משדר את התדמית המקצועית שאנחנו רוצים להיקשר אליה?
חושבים שאני צריך חופש? לא בטוחים שירדתם לסוף דעתי?

בואו ניקח כמה דוגמאות שאני חושב שימחישו היטב למה אני מתכוון.

Get a Grip

המוצר שהכי קל איתו להדגים את הרעיון הנ"ל הוא כמובן ה-Grip שגם אני, כמו הרבה אחרים מכם, התחלתי להשתמש בו בחודשים האחרונים.
למי שלא יודע על מה מדובר נספר שהמוצר הזה הוא תוספת שהרבה צלמים מוסיפים למצלמה שלהם. החלק הנוסף, שעולה כמו גודלו היחסי ומגיע למחיר של רבע מצלמה, מתחבר לתחתית הקופסא המקורית של המצלמה והופך אותה כמעט לריבועית.
למה שמישהו יעשה את זה לעצמו אתם שואלים? לכאורה ולמתבונן התמים מהצד התוספת הזאת מכבידה, גורמת למצלמה להיות הרבה יותר מגושמת, לשקול הרבה יותר והיא כל מה שאפשר להגיד על זנב של טווס בעצם.

ובכן, יש כמובן קבוצה שלמה של משתמשי גריפ שיגידו לכם מיד שיש כמה סיבות הישרדותיות להתנהגות המוזרה הזאת, שהרי בהגדרה שלו הגריפ מאפשר לכם לטעון בטריה נוספת למצלמה וכמו כן הרבה יותר קל, יציב ובעיקר אסתטי לצלם תמונות במאונך כשיש על המצלמה גריפ. למרות שכל אלו נכונים, אחוז עצום של צלמים משתמש בעיקר בגריפ מסיבה אחרת לגמרי: זה פשוט נראה הרבה יותר טוב!

אנשים שרואים את המצלמה הענקית והכבדה שלהם לא יחשבו לשנייה שהם חובבניים, כי חובבנים לא צריכים מצלמה כזאת גדולה, והם בטח לא צריכים להסתובב עם בטריה ספייר זמינה בכל שנייה.

אז למה אני משתמש בגריפ? למה קשה לי כבר לצלם בלעדיו? מבחינה הישרדותית הוא מכביד עלי, הוא מקשה על ההכנסה וההוצאה של המצלמה מהתיק שלי וגורם למצלמה שלי להראות כמו משהו שאנשים מתקשים להישאר אדישים או להתעלם ממנו, ומצד שני אולי זה מה שאני אוהב בו? את העובדה שהמצלמה הסטנדרטית שלי בלעה לפתע עוד רבע מצלמה נוספת ועכשיו מאוד ברור, רק מלהסתכל עלי או על המצלמה שלי שאני רציני. בכל מה שקשור לצילום לפחות.

מישהו טוען ש- 36MP זה לא כבד מידי?


דוגמא נוספת שקופצת ישר כשחושבים על זה היא הניקון D800 שיצאה ממש לא מזמן והציבה רף חדש לכמות הפיקסלים שאפשר להוציא ממצלמת  DSLR.
זאת כנראה מצלמה מעולה לכל הדעות, בנויה כמיטב המסורת ואיכות התמונה שהיא מפיקה מרשימה מאוד ממה שיצא לי לראות אבל קשה שלא להבין איך דווקא עיקרון ההכבדה מושך צלמים רבים לחשוק במצלמה החדשה.
לי אישית בתור צלם שמצלם עם MP 16 ושחי בדיוק באותה תקופה כמוכם מאוד ברור שהצלם הממוצע לא צריך כל כך הרבה פיקסלים גם אם הוא מתכוון להתפרנס מהמצלמה שלו והוא בטח שלא צריך קבציRAW  שכל אחד מהם שוקל כמו מדינה שלמה של JPEGים.
אני לא יודע מה איתכם, אבל רב הלקוחות שלי לא שואלים אותי למה הקבצים שאני שולח להם קטנים מידי ומעולם לא נתקלתי בבעיה שקשורה לגודל \ איכות ההדפסות שהמצלמה שלי מפיקה. כמו כן, אם אני אצטרך יום אחד קבצים גדולים יותר ממה שהמצלמה שלי יכולה לספק אני תמיד אוכל להגדיל אותם בשעת הצורך.

בשביל להמחיש לכם על מה אני מדבר אני אשתף פה את התמונה הזאת שצילמתי לא מזמן, בגודל מלא (לחיצה עליה תפתח אותה ברזולוציה מלאה) תרגישו חפשי להוריד אותה ולהסתכל עליה ב100%.
היא צולמה עם ניקון D7000. מישהו חושב שאני צריך או ארצה בכלל לקבל קובץ (פי 2 וקצת..) יותר גדול מזה?



אם תחשבו על זה שנייה, עולם המדיה, זה שמציג את התמונות שלנו בסופו של דבר הולך ונעשה יותר סלחן בכל מה שקשור לכמות הפיקסלים שהוא דורש מהמצלמה שלנו. אחוז מכריע מהתמונות שלכם יפורסם ב900 פיקסלים ו72 DPI במקרה הטוב וכל השאר, אלו שיודפסו בגדול לא יודפסו על גשר ההלכה בדרך כלל והיו יכולים להיות מופקים בקלות ממצלמה של mp12.

לעומת המגמה המתכווצת הזאת אנחנו מתחילים לשמוע  על מצלמות כמו ה-D800 שאיך שלא תסובבו את זה, או שתסבירו לעצמכם, בעיצומו של דיסוננס קוגניטיבי, למה אתם ממש צריכים אותה, לא יהיה לכם מנוס מלהודות בכך שלמרבית הצרכים שלכם וברב מצבי הצילום שלכם אתם פשוט תכבידו על עצמכם אם תצלמו קבצים בגדלים הללו.
ולא דיברנו בכלל על איכות האופטיקה שנדרשת לצילום איכותי עם סנסור שכזה שכמובן מגיעה עם תג משקל מכובד משל עצמו.

אבל להכבדה הזאת, ככה אנחנו למדים מהתבוננות בטבע לפחות, יש תמיד שכר בצידה ובמקרה של ה-D800 הוא יתבטא כנראה ביכולת המפוקפקת לצלם בתמונה אחת את כל הספארי ולעשות אחר כך בבית קרופ אכזרי על ההיפופוטם או אם נרצה לסיים באופן פיוטי דווקא, על להקת הטווסים שמתהלכת לה על גדות האגם בשמש, משווה גדלים, צבעים ומספרי מודל של מצלמות שכנראה ימשיכו להיוולד בכל שנה מחדש וזאת למרות שיש לנו כבר אחת והיא לא רעה בכלל.

בכל מקרה אני מקווה שאלו ימשיכו להיות הצרות שלנו ושמצאתם את הפוסט הזה כבד במידה הנכונה וכמו תמיד אשמח לשמוע את דעתכם המלומדת גם אם היא לגמרי מנוגדת לשלי.

 

38 תגובות על "עקרון ההכבדה"

נועם ג. אמר/ה...

אני שונא גריפים, ואכן חוץ מצלמי ספורט שמצלמים בניקון (בשביל עוד 2 פריימים בשניה), אני חושב ש90% מהאנשים שמשתמשים בזה עושים את זה בשביל הפוזה.
זה תופס מלא מקום, זה לא באמת נוח, עושה את הכל כבד יותר... לא רואה תועלת - שוב, אלא אם כן מצלמים ספורט.
ולא מסכים לגבי החלק של הדי800. נכון, הקבצים ענקיים וזה קצת מעיק ודורש היערכות מחדש בכל מה שנוגע לאכסון תמונות. אבל מצד שני מרוויחים איכות שלא ידענו כמותה עד היום. אחרי חודשיים עם הדי800 יהיה לי קשה לחזור אחורה ל300 או 700.
מרגיש כאילו זה פתח בפני עולם שלם, ששני הדגמים הקודמים (מצלמות מדהימות!) מנעו ממני כל השנים האלו. אז אני חושב שהיתרונות עולים על החסרונות של הגודל.

אנונימי אמר/ה...

הי תומר,
לא חידשת כאן אבל אמרת דברים שכולם חושבים עליהם אבל לך יש את היכולת להעלות אותם על הכתב בצורה מופלאה.
אין צורך לדעתי לסווג את הסיבות לשחור לבן. אנשים עושים בחירות על סמך הרבה מאוד הטיות ומחשבות. למשל, אני חושב שהגריפ שקניתי יעזור לי באחיזת המצלמה ובצילום מאונך שאני מתעצל לצלם בגלל אי נוחות. יחד עם זאת, ברור שזה פוזה. למה אנחנו קונים ג'ינס דיזל באלף שקל?
אמר לי פעם צלם ענק בחו"ל: "תחשוב שאתה מגיע לצלם חתונה עם ה D90 שלך ופתאום מגיע אח של החתן עם D3. איך תרגיש, כול האוויר בחזה יצא לך. תהיה לזה כנראה גם השפעה רגעית על יכולת הצילום שלך אם תרצה או לא". הקרנת מקצועיות לא פחות חשובה היום ולכן אל תתבייש שקנית משהו שגורם לך להרגיש צלם יותר טוב.שבת שלום

eMage אמר/ה...

גם טד התייחס לזה בבלוג שלו...

http://www.kramery.com/DUarticles/detail.asp?iArt=1159

אנונימי אמר/ה...

גם שאול נשיץ התייחס לזה לגבי הלייקה הש"ל החדשה

אנונימי אמר/ה...

אישית אני חושב שגריפ הוא יקר, מגושם וכבד.
צילום בפורטרט אני לא מבצע כל היום ואפשר גם בלי גריפ.
בטריה נוספת אפשר להחזיק בתיק למקרה הצורך.
בכל זאת יש לי גריפ גם על ה450d וגם על ה5d2.
כאחד עם ידיים גדולות, אין עבורי תחליף לכך שאני יכול להחזיק את המצלמה ביד אחת. דוקא הכבדת המצלמה מאפשרת לי להתיחס אליה יותר כאל p&s.
אפשרות השימוש בבטריות aa היא גם בונוס.

veredgf אמר/ה...

נתחיל בזה שנהנתי מהפוסט.
בינתיים אין לי גריפ... יתרה מזאת, המצלמה הראשונה הרצינית שלי הייתה משום מה 450D כסופה... שומו שמיים, התגובות של האנשים כשהם גילו שהיא מצלמת SLR הייתה די קשה... שהרי כסוף זה חובבני ביותר, לא?
אני גם בעייתית למדי בכל רכישות העדשות שלי... איכשהו יש לי עדשות של יצרנים צד שלישי... פוחזת שכמותי... לא טרנדית שכמותי. זה פשוט לא דבר שמפחיד אותי...

תודה על פוסט נפלא!

יונתן אמר/ה...

אני עם השני שמעלי, ב2 המצלמות הקודמות (1000D ו7D) היה לי גריפ וב2 שיש לי עכשיו (5D מארק1 + מארק 2) אין וזה מאוד חסר באחיזה וכאחד שמצלדם גם לא מעט דומניות, גם בצילום אנכי

ברור שיש את העניין שזה נראה טוב יותר (וזה פאקניג מגניב!!!) :) אבל השיקול העיקרי אצלי זה הנוחות

עכשיו רק מחכה שיהיה מספיק כסף לקנות 2 גריפים :(

שאול נשיץ אמר/ה...

הפוך, גוטה...

אנלוגיה טובה יותר לעקרון ההכבדה אפשר למצוא לדעתי במצלמות מוגבלות כמו הלייקה מונוכרום. כלים כאלה גוזלים מן הצלם את היתרון התחרותי שלו ומאלצים אותו להוכיח את יכולתו ללא עזרת הטכנולוגיה. זאת מצלמה ג'נטלמנית, בניגוד ל-D800 שהיא מצלמת ה-P&S הטובה בעולם.

aXe אמר/ה...

לי יש 450D עם גריפ. אני מודה שבהתחלה קניתי את הגריפ בשביל ה"וואסח" ואיך שזה נראה מקצעועי יותר, אבל כיום אני לא יכול בלעדיו - הבטריה השניה מאוד נוחה לי וגם לא נוח לי לצלם במצלמה "קצרה" יותר - אחרי רבע שעה כואבת לי הזרת שלא מצליחה למצוא מקום להאחז בו.
אז נכון שזה כבד, גדול ומגושם יותר, אבל ללא ספק רכישה מוצלחת מבחינתי!

Carmel אמר/ה...

אכן בחוכמה נהג תומר כששם את הטווס כמשל לגריפ ולשאר ה"הגדלות". כמי שניסה להסחב עם גריפ ואחרי זמן קצר השאיר אותו בארון, אני חייב לומר שלא כולנו צלמי אירועים, שחייבים את זה - ומי שנהנה מהמשקל והסרבול רק בגלל שבין יתר ה"הסברים" יכול לאחוז המצלמה עם יד ישרה - שיבוסם לו. כרמל

אריה יוסטר אמר/ה...

גם אם צמצמת את "עקרון ההכבדה" לתחום הצילום, פתחת פתח לדיון פילוסופי/פסיכולוגי/סוציולוגי רחב במיוחד. תחום הצילום הוא רק דוגמא אחת קטנה מני רבות לאופנים בהם אנשים שמים על עצמם מסיכות ובונים לעצמם דימוי עצמי. זה יכול להיות אותו כובע קסקט המשוך על העיניים, כיפה, עניבה מטופשת, שרוואל וזה רק בתחום ה"אופנה". ומה בקשר לג'יפ האמר או לאייפון,מישהו חייב את כל כוחות הסוס האלה כדי לנוע ברחוב המסגר או בטיילת, או מישהו באמת חייב להיות עד כדי כך מקושר לאינטרנט שהוא חייב לסחוב איתו "מחשב" קטן לכל מקום. אבל עזוב, אלה דוגמאות מאד טריויאליות, מה בקשר לסגנון צילומי, לכאורע לא קשור, אבל כמה פעמים אנחנו יכולים להתעקש ולקחת עוד שוט ועוד שוט, ולשכב על הרצפה כדי להשיג זוית מאד מסויימת, וללכת בגשם ובקור כדי שהתמונה בסופו של דבר, תציג אותנו כמו שהיינו רוצים שתציג. האם אנו עושים זאת רק כדי שאנו נהיה היחידים שנהנים ממנה או שנרצה שגם אחרים יקלטו את המסר שניסינו להעביר ויקשרו אותו אך ורק איתנו. שיהיה את הטאצ' המיוחד שיש רק לנו ואין לאחרים. אז התמונה הופכת למשהו כמו אמירה של "גם אני בתמונה, השכל, הרגש, הנשמה שלי, גם הם בתמונה". האם זה לא קשור (גם, אם כי לא רק) לאיך אנחנו רוצים להראות בעיני האחרים ובעיני עצמנו? אין מה לעשות, בין אם נרצה או לא, דימוי עצמי ודימוי שלנו בעיני החברה, הם חלקים בלתי נפרדים מחיים מודעים, וכיצורים חברתיים, יצורים שמזינים את הסביבה ב"אמירות" שלנו וניזונים ממנה במעין מנגנון ביו-פידבק אינסופי, תמיד נשדר איזשהו מסר לסביבה ולפעמים נשנה אותו בהתאם למה שקלטנו בחזרה. מה שכן כדאי להתעכב עליו זה על תוכן השדר, האם באמת חשוב לנו להראות מקצועיים בעיני הסביבה או אולי יהיה מעניין יותר, גם לנו, לפתח סגנון אישי, שונה, ואותו לשדר החוצה. אולי אפילו על חשבון "מסיכת המקצועיות", משהו כמו "אוקי, התמונות שלי לא הכי חדות בעולם, גם הצבעים, יש יפים מהם, אבל מישהו ראה ייצוג טוב יותר של כאב או אהבה או פחד, מאשר בתמונות שלי?".
את "הסגנון האישי" כ"מסיכה" אני בוחר לראות כמשהו אוטנטי ואמיתי, יותר ממסיכת ה"מקצועיות", כמשהו יותר מעניין, פחות טכני, וככר נרחב יותר לעין ערוך, של גוונים ותוכן וצבע ורגש. אבל זו בחירה אישית שבמהות אינה באמת "טובה" יותר מבחירה אחרת, היא פשוט טובה לי יותר.

ירון שריזלי אמר/ה...

מודה שהתפלאתי שאתה עם גריפ רק כמה חודשים... אני קניתי גריפ, חודש אחרי שרכשתי את המצלמה.
הגריפ מאפשר לטעון בטריה נוספת למצלמה, הרבה יותר יציב ואסתטי לצלם תמונות במאונך כשיש על המצלמה גריפ. וכן, גם אני חושב שזה פשוט נראה הרבה יותר טוב!

מעוז אמר/ה...

אחד היתרונות של גריפ, מלבד עניין הנוחות בצילום אנכי (והפוזה, נגיד) זה עניין היציבות. לצלם פריים אנכי עם גריפ זה לא רק נוח יותר, אלא גם יציב יותר, וזה קריטי בסוגי צילום שונים, כמו הופעות למשל, שם עלולים להגיע למהירויות תריס גבוליות גם עם צמצם 2.8 ו-1600 ISO.
בצילום עם עדשת 70-200 (עדשה מאוד שימושית בהופעות, בין השאר), לא אגזים אם אומר שגריפ הוא בגדר חובה.

סער אביגור אמר/ה...

ענק !

נהניתי לקרוא.

סער

עמי אמר/ה...

פוסט מעולה. תומר התייחס לגריפ כדוגמא ומשום מה כולם מגיבים לגריפ. מה עם שאר הפריטים? - אני בטוח שלפחות אצל חלקינו ניתן למצוא פריטים אחרים שספק אם אנו משתמשים בהם, לרבות עדשות...

אנונימי אמר/ה...

בוקר טוב ושבת שלום לכולם, חייבת להודות שקראתי את כל התגובות, אין לי גריפ ועכשיו אני שואלת את עצמי "לקנות?" או "לא!" רובכם חושבים באמת שזה לפוזה אבל יחד עם זאת לכולכם יש את הגריפ, אני בתחילת דרכי ויש מצב שפוזה לא תזיק להתפתחות שלי, לגבי שאר הפריטים אני מאמינה שלכל פריט יש איזה שימוש ותסכימו איתי שגם פוזה זה שימוש... תודה על הפוסט (:

אורן בנקין אמר/ה...

יתרון חשוב של הגריפ שהושמט כאן הוא הוספת משקל לצד התחתון של המצלמה, דבר שמאזן את גוף המצלמה ברגע שמשתמשים בעדשה כבדה יחסית; עם הגריפ המצלמה מרגישה מאוזנת יותר ביד ביחס בין הגוף לעדשה, ולא "מושכת" כלפי מטה עקב משקל העדשה.

אנונימי אמר/ה...

מעניין אותי איך צילמת את התמונה שבדוגמא

אבנר ניר אמר/ה...

אני מבין שאתה מקבל השראה מהבלוג של שאול נשיץ...
גם אני :)
אחלה בלוג שמומלץ למי שמתעניין בקצת יותר מפיקסלים בצילום.

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי ותודה לכם על התגובות המעניינות והמושקעות. אנונימי - התמונה צולמה בכיתת לימוד בבית הספר והיא הוארה על ידי סטריפלייט אחד.

אבנר - מכיר ומוקיר את שאול וגם כמובן את הבלוג שלו אבל את הפוסט הספיציפי שהוא כתב על עקרון ההכבדה הכרתי בדיעבד! כנראה שיש בזה משהו אם ככה לא? :-)

zehavit cohen אמר/ה...

תומר,
תמיד אני נהנת לקרוא את הבלוג שלך.
אוהבת במיוחד את השילוב הייחודי שלך בין מקצועיות והומור!!
אגב, מי שהמציאה את עקרון ההכבדה היא האמא הפולניה...

יוסי קרמר אמר/ה...

יש המון אמת בדבריך. לכן גם החל המסע בכיוון ההפוך עם מצלמות ה MLC וכל הוריאציות של מצלמות דיגיטליות סטייל לייקה.
אנחנו נסחפים בזרם קדימה בלי כמעט יכולת לשלוט בתהליך...

Unknown אמר/ה...

לא מסכים לגבי הגריפ ... המחיר שלו בארץ הוא רבע מצלמה. תביא מחו"ל ואיביי והוא יהיה שווה כל שקל, בסך הכל שמינית מצלמה ...
הגריפ מתאים למי שמצלם המון כמו צלמי אירועים או צלמי עיתונות וספורט, שזה מה שאני עושה, ואני יכול לומר לך שהוא נותן שקט נפשי מטורף ששווה כל שקל !!! רק אתמול צלם של הארץ בא אלי במשחק ושאל אותי אם יש לי סוללה ספייר לתת לו כי שלו עומדת למות ...
נתתי לו את המחסנית לסוללות, 6 סוללות אצבע רגילות שנכנסות לגריפ, וזה הציל אותו . שתבין שבצהרי היום נגמרו לו שתי סוללות בגריפ והמחסנית , שלא קיימת בלי הגריפ, הצילה אותו .
לצערי זה לא סותר את מה שאמרת , שלא מעט משתמשים בגריפ רק כי הוא "יפה" :)

אנונימי אמר/ה...

מעדיף "לסחוב" עדשה נוספת\פלאש נוסף על הגב מאשר גריפ.

שיקול פשוט שלקח לי לא מעט זמן להגיע אליו.

לגבי הסוללה, אני מעביר אירועים שלמים עם סוללה אחת של 5DII, ויודע בדיוק מתי צריך להחליף.

אגב, זיו קורן למשל "מסתדר" בלי גריפ...

אנונימי אמר/ה...

שאלה טכנית - התמונה צולמה ב-85ממ ?

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי אנונימי - אכן, התמונה צולמה עם 85 מ״מ 1.8 של ניקון

אנונימי אמר/ה...

אז למה באמת אתה משתמש בגריפ?
-חמד

אנונימי אמר/ה...

הי תומר
נפגשנו כמה פעמים במהלך החיים,
אני עוכב מדי פעם אחר הלוג שלך, כל הכבוד.
שאלה לי אליך:
לייטרום 4 , עשיתי פעולה לתמונה (איזה סוג של פילטר שהיה ) והתברר לצערי שכל התמונותה יו מסומנות
והלייטרום החליט לעשות את הפעולה על כל התמונות( יותר מ1000 תמונות)
האם אתה מכיר דרך להחזיר את הגלגל לאחרור לכל התמונות .
הכוונה לא לעשות RESET
שכן כבר נעשו פעולות על כל התמונות,
ממה שאני מצאתי הדרך היחדיה היא לעבור תמונה תמונה בהיסטוריה של התמונה ולחזור אחרור וזה די מיייגעעע.
אשמח לשמוע האם יש לך פתרון
תודה

ErezBit אמר/ה...

כ

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי אנונימי - אכן מצב מלחיץ, לפי מיטב ידידותי אם היית הולך Grid view בסיפרייה ותחת edit יש לך אפשרות לעשות Undo לפעולות גלובליות שכאלו. פתרון נוסף הוא לשחזר את הקטלוג מתוך Backup עדכני (אם יש..)
בכל מקרה בהצלחה!
תומר

גיא אמר/ה...

אהלן תומר!
אני רוצה לשאול שאלה ברשותך. אני עומד לעבור מקנון 1000D לניקון D7000, ולצרף אליה אחת משתי העדשות הבאות: טמרון 17-50 בלי מייצב תמונה (כי למיטב הבנתי הוא רק מאט את תהליך הצילום) או ניקון 17-55 (שתיהן עם F2.8 קבוע). מה דעתך על שתי העדשות? האם כדאי "להסתכן" בקניית עדשה הניקון מיד שניה? ממה יש לחשוש? מה יש לבדוק בעניין? ושאלה לא פחות חשובה: בתור אחד שאני מכיר שמשתמש בה, מה דעתך על הניקון D7000?

תומר יעקבסון אמר/ה...

הי גיא, אני לא מכיר את הטמרון ככה שאין לי ניסיון איתה. יש לי בהחלט ניסיון עם ה17 55 של ניקון ונגדיר את זה ככה: היא עדשת הזום הטובה ביותר של ניקון למצלמות עם סנסור dx. שלי אישית נקנתה יד שנייה ואני מאוד מרוצה ממנה. יש לך עוד אופצייה בדמות ה16 85 שגם היא מומלצת על פי רב
ולשאלתך האחרונה - מבחינתי, ה d7000 היא מצלמה מושלמת.

גיא אמר/ה...

תודה רבה על התשובות הענייניות. דבר נוסף..תיתכן שחיקה של החלקים הפנימיים בעדשות מסוג כזה?

Vision אמר/ה...

יפה לראות איך עיקרון ביולוגי מחלחל לאיזורים אחרים בחיים שלנו. :)
אני אוהב את הבלוג שלך, תמשיך לפרסם!

אנונימי אמר/ה...

וואו!!!
אחד הפוסטים היותר מעוררי השראה שקראתי
יש פה דברים כל כך נכונים לכאן ולכאן
תודה רבה תומר!

Unknown אמר/ה...

אפשר כיום להשיג אחלה גריפ באחלה מחיר (50$) בדיל אקסטרים לכמעט כל המצלמות...

אנונימי אמר/ה...

אני זוכר שקניתי גריפ eos 400D הישנה שלי. קניתי אותו בגלל שהסוללה נגמרה לי תמיד ברגע שהייתי צריך אותה. אחרי שהוספתי את הגריפ, אף פעם לא נתקעתי בלי סוללה. מה שכן הגריפ בהחלט משדר פוזה של סדרת ה1D ואין מה לעשות, הלקוחות כן מתלהבים מהגודל וכל אדם שאין לו מושג בצילום חושב שזו מצלמה הכי מקצועית שקיימת. הרושם עוזר בשיווק והאכן גורם לך להראות "רציני" יותר. אם זה עובד על אחוז מסויים של לקוחות. אז למה לא בעצם. בין השאר זה גם נוח וגם נותן בוסט לסוללה.
הערה: אם כל זאת עכשיו שאני עובר ל5D MK III העדיף לקחת עוד סוללה בגלל המשקל של המצלמה. שהוא כבר יותר מה400 הישנה שלי. נוסיף על זה עדשה 24-70 2.8 או 70-200 2.8 גירסה2 ואז להוסיף גריפ זה כבר לא ממש קורץ.

יויו מגנטים לאירועים בזול אמר/ה...

האמת שזה ממש נכון !
הגריפ מוסיף משקל ועם המשקל מוסיף המון פוזה, זה נראה הרבה יותר מקצועי אבל גם נותן יתרון של סוללות שלא צריך להחליף במהלך היום ואפשר לרוץ עם זה יום מלא בלי לפחד להיתקע בלי סוללות.

https://yoyomagnet.com/

הוסף רשומת תגובה