עקרון ההכבדה

צילום:רני ברוכשטין

 אחת התיאוריות המעניינות יותר בחקר האבולוציה נקראת "עקרון ההכבדה" ועיקרה מסתכם בתכונה מוזרה של כמה בעלי חיים לפתח תכונות והתנהגויות שעל הניר לפחות, לא תורמות ואפילו מכבידות על סיכויי החיה להמשיך לחיות, לשגשג וכמובן להתרבות.

הדוגמא שמסבירה את הרעיון בצורה הטובה ביותר היא הזנב המפואר של הטווס שנוצותיו הרבות, לא ממש תורמות ליכולת הניידות שלו ובטח שגורמות לו להיות יותר איטי ומסורבל אך מצד שני, עצם העובדה שהוא עדיין חי למרות כל הסרבול הזה הופכת אותו לבן זוג נחשק בקרב בת זוג פוטנציאלית שכן הוא שולח לעולם 'מסר שיווקי'  שמסתכם ב "תראו אותי, חי ובועט למרות שיש לי 3 קילו מיותרים של נוצות על הזנב" ויש טווסיות, ככה קראתי לפחות, שמאוד מתרשמות מזה.

איך כל זה קשור לבלוג צילום אתם שואלים?

אם נסתכל על התפתחותו של הצלם המודרני מהצד נוכל לראות שכמו בהרבה תעשיות אחרות, ככל שהוא (הצלם) נעשה מקצועי יותר, הציוד שלו נעשה גדול, כבד ובעיקר כמובן יקר יותר. כלומר, רובנו הגחנו לעולם שבאמתחתנו מצלמת point and shoot  זולה ופשוטה שהייתה כל מה שהיינו צריכים בשביל לצלם וכשנבוא להזדכות על הציוד בסופו של דבר ב-b&h  של מעלה, נעשה את זה כנראה עם גב כואב ומכולה בינונית של מוצרים שנאספו לתוך תיק הצילום שלנו עם השנים. 

יכול להיות שחלק גדול מהרכישות הללו, אחוז גדול מכל המוצרים הללו שהוספנו לתוך התיק שלנו, היו לא יותר מעוד נוצה שהשחלנו בזנב הטווסי אותו אנחנו מנסים לטפח מהרגע שהבנו את כללי המשחק?

יכול להיות שאם נסתכל על חלק גדול מהמוצרים שיש לנו או על אלו שאנחנו חושקים בהם נגלה שהם לא עושים הרבה יותר מלהכביד עלינו ואחת הסיבות העיקריות שיש לנו אותם, ששילמנו עליהם במיטב כספנו, היא שזה פשוט נראה יותר טוב? שזה משדר את התדמית המקצועית שאנחנו רוצים להיקשר אליה?
חושבים שאני צריך חופש? לא בטוחים שירדתם לסוף דעתי?

בואו ניקח כמה דוגמאות שאני חושב שימחישו היטב למה אני מתכוון.

Get a Grip

המוצר שהכי קל איתו להדגים את הרעיון הנ"ל הוא כמובן ה-Grip שגם אני, כמו הרבה אחרים מכם, התחלתי להשתמש בו בחודשים האחרונים.
למי שלא יודע על מה מדובר נספר שהמוצר הזה הוא תוספת שהרבה צלמים מוסיפים למצלמה שלהם. החלק הנוסף, שעולה כמו גודלו היחסי ומגיע למחיר של רבע מצלמה, מתחבר לתחתית הקופסא המקורית של המצלמה והופך אותה כמעט לריבועית.
למה שמישהו יעשה את זה לעצמו אתם שואלים? לכאורה ולמתבונן התמים מהצד התוספת הזאת מכבידה, גורמת למצלמה להיות הרבה יותר מגושמת, לשקול הרבה יותר והיא כל מה שאפשר להגיד על זנב של טווס בעצם.

ובכן, יש כמובן קבוצה שלמה של משתמשי גריפ שיגידו לכם מיד שיש כמה סיבות הישרדותיות להתנהגות המוזרה הזאת, שהרי בהגדרה שלו הגריפ מאפשר לכם לטעון בטריה נוספת למצלמה וכמו כן הרבה יותר קל, יציב ובעיקר אסתטי לצלם תמונות במאונך כשיש על המצלמה גריפ. למרות שכל אלו נכונים, אחוז עצום של צלמים משתמש בעיקר בגריפ מסיבה אחרת לגמרי: זה פשוט נראה הרבה יותר טוב!

אנשים שרואים את המצלמה הענקית והכבדה שלהם לא יחשבו לשנייה שהם חובבניים, כי חובבנים לא צריכים מצלמה כזאת גדולה, והם בטח לא צריכים להסתובב עם בטריה ספייר זמינה בכל שנייה.

אז למה אני משתמש בגריפ? למה קשה לי כבר לצלם בלעדיו? מבחינה הישרדותית הוא מכביד עלי, הוא מקשה על ההכנסה וההוצאה של המצלמה מהתיק שלי וגורם למצלמה שלי להראות כמו משהו שאנשים מתקשים להישאר אדישים או להתעלם ממנו, ומצד שני אולי זה מה שאני אוהב בו? את העובדה שהמצלמה הסטנדרטית שלי בלעה לפתע עוד רבע מצלמה נוספת ועכשיו מאוד ברור, רק מלהסתכל עלי או על המצלמה שלי שאני רציני. בכל מה שקשור לצילום לפחות.

מישהו טוען ש- 36MP זה לא כבד מידי?

דוגמא נוספת שקופצת ישר כשחושבים על זה היא הניקון D800 שיצאה ממש לא מזמן והציבה רף חדש לכמות הפיקסלים שאפשר להוציא ממצלמת  DSLR.
זאת כנראה מצלמה מעולה לכל הדעות, בנויה כמיטב המסורת ואיכות התמונה שהיא מפיקה מרשימה מאוד ממה שיצא לי לראות אבל קשה שלא להבין איך דווקא עיקרון ההכבדה מושך צלמים רבים לחשוק במצלמה החדשה.
לי אישית בתור צלם שמצלם עם MP 16 ושחי בדיוק באותה תקופה כמוכם מאוד ברור שהצלם הממוצע לא צריך כל כך הרבה פיקסלים גם אם הוא מתכוון להתפרנס מהמצלמה שלו והוא בטח שלא צריך קבציRAW  שכל אחד מהם שוקל כמו מדינה שלמה של JPEGים.
אני לא יודע מה איתכם, אבל רב הלקוחות שלי לא שואלים אותי למה הקבצים שאני שולח להם קטנים מידי ומעולם לא נתקלתי בבעיה שקשורה לגודל \ איכות ההדפסות שהמצלמה שלי מפיקה. כמו כן, אם אני אצטרך יום אחד קבצים גדולים יותר ממה שהמצלמה שלי יכולה לספק אני תמיד אוכל להגדיל אותם בשעת הצורך.

בשביל להמחיש לכם על מה אני מדבר אני אשתף פה את התמונה הזאת שצילמתי לא מזמן, בגודל מלא (לחיצה עליה תפתח אותה ברזולוציה מלאה) תרגישו חפשי להוריד אותה ולהסתכל עליה ב100%.
היא צולמה עם ניקון D7000. מישהו חושב שאני צריך או ארצה בכלל לקבל קובץ (פי 2 וקצת..) יותר גדול מזה?

אם תחשבו על זה שנייה, עולם המדיה, זה שמציג את התמונות שלנו בסופו של דבר הולך ונעשה יותר סלחן בכל מה שקשור לכמות הפיקסלים שהוא דורש מהמצלמה שלנו. אחוז מכריע מהתמונות שלכם יפורסם ב900 פיקסלים ו72 DPI במקרה הטוב וכל השאר, אלו שיודפסו בגדול לא יודפסו על גשר ההלכה בדרך כלל והיו יכולים להיות מופקים בקלות ממצלמה של mp12.

לעומת המגמה המתכווצת הזאת אנחנו מתחילים לשמוע  על מצלמות כמו ה-D800 שאיך שלא תסובבו את זה, או שתסבירו לעצמכם, בעיצומו של דיסוננס קוגניטיבי, למה אתם ממש צריכים אותה, לא יהיה לכם מנוס מלהודות בכך שלמרבית הצרכים שלכם וברב מצבי הצילום שלכם אתם פשוט תכבידו על עצמכם אם תצלמו קבצים בגדלים הללו.
ולא דיברנו בכלל על איכות האופטיקה שנדרשת לצילום איכותי עם סנסור שכזה שכמובן מגיעה עם תג משקל מכובד משל עצמו.

אבל להכבדה הזאת, ככה אנחנו למדים מהתבוננות בטבע לפחות, יש תמיד שכר בצידה ובמקרה של ה-D800 הוא יתבטא כנראה ביכולת המפוקפקת לצלם בתמונה אחת את כל הספארי ולעשות אחר כך בבית קרופ אכזרי על ההיפופוטם או אם נרצה לסיים באופן פיוטי דווקא, על להקת הטווסים שמתהלכת לה על גדות האגם בשמש, משווה גדלים, צבעים ומספרי מודל של מצלמות שכנראה ימשיכו להיוולד בכל שנה מחדש וזאת למרות שיש לנו כבר אחת והיא לא רעה בכלל.

בכל מקרה אני מקווה שאלו ימשיכו להיות הצרות שלנו ושמצאתם את הפוסט הזה כבד במידה הנכונה וכמו תמיד אשמח לשמוע את דעתכם המלומדת גם אם היא לגמרי מנוגדת לשלי.