הפעם האחרונה שנפגשנו עם זאב לבנגלי בליפטא בכניסה לירושלים הייתה מאוד מוצלחת מבחינתנו ולכן כשהוא סיפר לנו על לוקיישן מעולה נוסף בעיר הקודש הוא לא היה צריך לשכנע אותנו יותר מידי כדי שנכנס לאוטו לכיוון כביש מס' 1.אז ככה, ליד גן הפעמון יש מתחם די גדול שנקרא בירושלמית "תחנת הרכבת הישנה" והוא בהחלט אחד המקומות המבטיחים ביותר בארצנו
הקטנטונת.
מדובר על מבנה גדול ונטוש שמחולק לחדרים ואולמות שבכל אחד מהם תמצאו ייחוד: קירות מאבן, דלתות ישנות, קירות גרפיטי מושקעים, חורים בגג ששמש נכנסת דרכם, פסי רכבת והרי זבל ואבק להשלמת האווירה.
אין לי ספק שאני אחזור למקום הזה בקרוב מאוד עם יותר זמן ועוד רעיונות כי זה באמת מקום פיצוץאז קבענו להפגש שם עם נופר אריה חביבת הבלוג ועם רקדן שהיא עבדה איתו, בחור חביב ומוכשר בשם עודד גראונפלס לסט צילומים נוסף בסדרת מקס המצלם בדרכים.
אני חייב להגיד שלא הייתי בפוקוס ביום הצילומים הזה, התזמון שלי היה ממש גרוע, לא שמתי לב לפרטים קטנים, התמונות יצאו לי בעיקר עקומות וכו'... כנראה שיש ימים כאלו ואני מקווה שלא יהיו יותר מידי..
למזלי מקס המצלם בדרכים היה לגמרי בZONE והוא צילם את התמונה שלמעלה. השתמשנו במטרייה ענקית (60 אינטש!) מצד ימין ומטרייה 45 אינטש כדי להאיר את הקיר מצד שמאל.
תמונה אחת שלי שאני אוהב היא זו השנייה כאן בעיקר בכלל הפוזה של שניהם שנראית טוב לדעתי עד כדי כך שאני מתעלם מהעיוות של העדשה שהוא די מורגש כאן. אולי כל האקשן דווקא מתאים לעיוות הזה ואולי אני משכנע את עצמי? מה דעתכם?
OK אז כמיטב המסורת צילמנו בווידאו את יום הצילומים ואתם מוזמנים לצפות בסרטון ולראות בעצמכם את הלוקיישן המומלץ הזה ואת מערכי התאורה שהשתמשנו בהם + כמה צילומים נוספים.
תודה לנופר עודד זאב וכמובן למקס - הייתם ממש טובים!
