לצאת מהקופסא

בצילום כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים אנחנו לומדים לעשות משהו ואחרי שעשינו אותו כמה פעמים וראינו שזה עובד (הלקוח מרוצה / משתמש בתמונות /משלם) אנחנו מתקבעים לאיזו שהיא נוסחה, זאת שעבדה כבר, כזאת שאנחנו כבר יודעים לבצע ביעילות ושיש לנו ביטחון לפעול על פיה וכך אם נרצה או לא, אנחנו מתחילים לפתח סוג של קיבעון מחשבתי/יצירתי.

זה מה שקרה לי בכל מה שקשור לצילומים של עובדים במקום העבודה שלהם. אני התרגלתי לצלם אותם אחד אחד על רקע לבן ולאחר מכן, באופן לא מקורי ממש, מקבץ כמה מהם בחדר דיונים ומנסה לצלם אותם כאילו שהם במהלך דיון אמיתי ואותנטי ולקינוח, אם יש זמן, אנחנו בדרך כלל לוקחים כמה תמונות אווירה רחבות.

זה בידיוק מה שעשינו כשבאנו לצלם את העובדים החביבים ב-http://www.rosettagenomics.com, ואחרי משהו כמו- 3 שעות הייתי בטוח שיש לנו את כל מה שצריך בשביל שהם יהיו מרוצים והיינו כבר בדרך החוצה זחוחים ובטוחים שזה כל מה שאפשר לעשות שם ואז עודד בירן, שמעבר לכך שהוא היועץ המשפטי של החברה הוא גם חובב צילום ונלהב אמר שהוא לא מזמן ראה תמונות מקוריות של מנכ"ל קוקה קולה שצילם לא אחר מ- Zack Aries ומה דעתנו שננסה לעשות משהו דומה עם Kenneth A. Berlin המנכ"ל הפוטוגני שלהם.

ההשראה

Zack Arias ©

אם אתם עוקבים אחרי צלמים מובילים בעולמנו יש הרבה סיכוי שנתקלתם בתמונות של Zack Arias שמעבר לכך שהוא צלם מעולה הוא גם אחד האנשים הכריזמתיים שיצא לכם לראות.

את התמונה משמאל הוא צילם עבור HBR וכהרגלו הוא פרסם פוסט מושקע שבו הוא הסביר את תהליך הצילום בפירוט רב ואני ממליץ לכם לתת הצצה וללמוד כמה דברים חדשים ולראות תמונות נוספות שצולמו בסשן ההוא.

בכל מקרה, אז הרעיון של עודד היה שנשתמש בדלת של החברה שלהם כדי קבל אפקט דומה שיכניס את הלוגו של החברה לתמונה ולנו לא נותר אלא לנסות להתאמץ ולצאת מהקופסא.

הצילום

התרשים משמאל מראה לכם שמעבר לכך שקריירת הציור שלי נמצאת בנסיגה דרסטית השתמשנו בשני מקורות תאורה שונים על מנת להאיר את מנכל"נו. האחד היה האפולו שהאיר אותו מלמעלה והוא נבחר למשימה בגלל התכונה המופלאה שלו להאיר רק את מה שאתם רוצים ושום דבר אחר מלבד מכך. אם היינו משתמשים במטרייה לבנה (למשל..) כל הסביבה של המצולם הייתה מוארת אף היא כולל הרקע והדלת. 

בשביל להאיר את דלת הזכוכית, השתמשנו בטריק ישן של הקפצת האור מרפלקטור שהיה על הרצפה ושאפשר לנו להאיר אותה מבלי לקבל השתקפויות והבהקים של האור לתוך העדשה מה שהיה הורס את התמונה מין הסתם. השיטה הזאת (להאיר משטחים כמו זכוכית) בעזרת אור שמוקפץ מרפלקטור על הרצפה עובדת סבבה כמעט תמיד ואני צריך להזכיר לעצמי להשתמש בה לעיתים יותר תכופות.

דבר נוסף שניסינו לשים אליו אליו היה יחסי העוצמה בין שני מקורות האור השונים, כמעט תמיד אתם רוצים שהמצולם שלכם יהיה יותר מואר מהסביבה שלו וכשאתם עובדים עם פלאשים על מצב ידני מאוד קל ליצור את היחס הרצוי ובמקרה הזה הנושא הואר כשהפלאש שפוגע בו פועל על 1/4 עוצמה בעוד זה על הדלת מכוון ל1/8. כמו כן בשביל לקבל קצת צבע ואווירה הצמדנו על הפלאש שפוגע בדלת ג'ל כתום שגרם לכל האווירה בתמונה להתחמם. 

לסיכום

אני למדתי המון מהצילומים הללו ובעיקר, שהתהליך הטבעי הזה, שבמהלכו התקבעתי על פורמט/סגנון מסויים אולי מאפשר לי לעבור את יום הצילומים בשלום ובבטחון אבל מצד שני הוא מצמצם מבחינתי את האפשרויות שגלומות בלוקישן או במצולם שלי.

אז לפני שאני אצא מהדלת (!) של הלקוח הבא שלי אני אשתדל לזכור את הנקודה הזאת ולשאול את עצמי איך אני יכול לעשות משהו קצת אחרת? מה יש שם ושלא ראיתי אותו כי הייתי עסוק בלחזור על עצמי מתוך הרגל? איך אני יכול לצלם תמונה שתקפוץ החוצה משאר תמונות המשרד הסטנדרטיות שהתרגלתי לצלם?

אני מקווה שהפוסט הזה, מעבר לכמה טיפים טכניים, המחיש לכם את העובדה הברורה שציוד הצילום החשוב ביותר נמצא בעצם בין האזניים שלנו ואם נשמור על ראש פתוח ועיניים פקוחות גם ובעיקר במשימות צילום שביצעתם כבר, בדרך מאוד מסויימת בעבר, התוצאה יכולה להיות מאוד מתגמלת ובעיקר, מוערכת על ידי הלקוח שלכם.

מסכימים? יש לכם דוגמאות דומות מהחיים שלכם בתור צלמים? אשמח לשמוע אותם כתגובות לפוסט הזה ואם אין לכם סיפורים שכאלו או שיש לכם אבל לא בא לכם לשתף אותם איתנו אני בכל זאת אאחל לכם להישאר טובים ולצלם כמה שיותר.

אין כמו יפו בלילות?

ב-20.2.13 יתקיים סיור מודרך לציבור הרחב בנושא תאורה מעשית. הסיור יתקיים בשעון ביפו בשעה 16.00 והוא מיועד לאנשים ללא ידע בתאורה בצילום שרוצים ללמוד כמה דברים חדשים. פרטים נוספים עליו זמינים בלינק הזה. להתראות שם!