אחד הייתרונות שיש בלהיות העורך של מגזין קומפוזיציה הוא שיוצא לי להפגש מידי חודש עם צלם מעניין אחר. לפעמים זה צלם שהכרתי והערצתי את העבודות שלו במשך שנים, לפעמים זה מישהו שלא הכרתי אותו בכלל לפני כן ולפעמים זה דייויד לה-שאפל שהגיע לארץ לפתיחת תערוכה שלו במוזיאון תל אביב.
כראוי לראיון כל כך משמעותי הוא יצא לפועל ברגע האחרון והיה בלתי נשכח: נפגשנו איתו (אני רועי גליץ ואדם שול) בבריכה של מלון המלך דויד בירושליים ודיברנו איתו ליד המים במשך שעתיים. הוא היה נחמד מאוד והתשובות שלו לשאלות שלנו היו כנות ומפורטות. לאחר מכן הוא שאל אם אנחנו רוצים לצלם אותו בשביל הכתבה. חשבנו על זה שנייה.. והסכמנו מיד!
הוא שאל אותנו אם יש לנו רעיון לצילום ואני ישר ביקשתי שנצלם בחדר מלון שלו. השעה הייתה צהריים והשמש הייתה בשיאה בחוץ. חשבתי שבחדר סגור יהיה הרבה יותר קל לצלם מבחינת שליטה על האור הסביבתי והוא הסכים.
בזמן שניסיתי למצוא זווית לצילום הוא התחיל להתלבש כשהצוות שלו עושה בעצם סטיילינג בסיסי שהסתכם בג'לבייה הלבנה ובספר שהוא מחזיק ביד. אחריי כמה צילומי ניסיון הוצאתי את הלומופרו והצמדתי אליו סופטבוקס קטן של לומיקווסט. ביקשתי מרועי להחזיק את הפלאש מצד ימין של הפריים ולכוון אותו אל הראש של דיוויד.
ניסיתי להוריד את כמות האור שנכנס מהחלון בעזרת מהירות התריס של המצלמה (שמתי אותה על 200 שהיא מהירות הסינכרון המקסימלית של ה D90) והתחלתי לצלם. בהתחלה רועי היה יותר מידי בצד ועד ששמתי לב לזה ביזבזתי בערך 5 תמונות אבל למזלי שמנו לב לזה בזמן וצילמתי עוד 10 תמונות כשהפעם התאורה מכוונת כמו שצריך לטעמי.
הייתרון הכי גדול הלומיקווסט הקטן הזה הוא בניידות שלו והוא בעצם תמיד נמצא איתי מקופל בתוך התיק באלגנטיות. הוא אומנם קטן מידי לצילומי גוף בדרך כלל אבל אם יש מספיק אור סביבתי (כמו בתמונה הנ"ל) הוא באמת נותן אפקט אור מיוחד ונשלט והוא בטח עדיף על פלאש חשוף בכל מה שנוגע לאיכות\רכות האור בצילומי אנשים.
סה"כ היה יום בלתי נשכח שבו פגשנו את אחד מאגדות הצילום ולהפתעתנו הוא היה נחמד מאוד ושיתף פעולה מלאה בצילומים שלו שעוד אחד מהם יפורסם בקומפוזיציה 012 ביחד עם הראיון המלא ותמונות של דייויד כמובן.
הנה תמונה נוספת מהמלון שהייתה בעצם רעיון של דיוויד עצמו. הוא רצה שהתמונה תראה כמו "סנפשוט מתוכנן" והציע שנשתמש בפלאש חשוף מהצד. אם מישהו כמוהו מציע לכם איך לצלם נראה לי שהייתם מסכימים מיד לקחת את העצות שלו וכאן שוב רועי שוב החזיק את הפלאש הפעם מצד שמאל למצלמה ודי קרוב אליה בשעה שאני ניסיתי לשמור על שיווי משקל וריכוז..
המגזין החדש כולו יצא טוב מאוד לדעתי עם המון כתבות מעניינות שבינהם תוכלו למצוא ראיון עם פבל וולברג, כתבה חושפנית של דניאל מלכה, סקירה יסודית מאוד של זיו שנהב אודות פלאשים ידניים וזולים יחסית ועוד הרבה כתבות וצילומים מעוררי השראה.
9 תגובות על "Hotel Lachapelle"
אבל מתי אמור המאגזין עצמו להתפרסם?
הי - המגזין גמור ונמצא בשלבי הגהה מתקדמים
בברכה - תומר
נראה לי שזה שיא הקריירה, עכשיו אפשר לפרוש :)
מחכה כבר למגזין החדש (:
איזה כיף לך
צלם מדהים עם דמיון אינסופי
בהחלט אושייה בתחומו
לפחות קיבלתי חתימה שלו על הספר HOTEL LACHAPELLE
:)
מחכה בקוצר רוח לעיתון
רגע, אמרת שאתה צילמת אותו בתמונה השניה.
אז מי זה איתו? רועי או אדם?
שום שיא אינו שיא בלי השיא הבא...
כל הכבוד על הראיון והצילום המרשים, כבר אין לי סבלנות להמתין למגזין ה-12
תודה רבה על העבודה המבורכת.
אם כבר הזכרת את העובדה שאתה עורך המגזין: המגזין צריך לעבור הגהה נמרצת יותר, רצוי על ידי אדם שלא מבצע שגיאות כתיב מביכות.
הי תומר. תודה על העדכון כה חשוב. אני מעריצה של דויד. מאז שילדתי לפני חודשיים, לא יצא לי להתעדכן בחדשות התרבות (אין זמן). וזאת ידיעה מצויינת! אלך לראות את התערוכה.
הוסף רשומת תגובה