קצת השראה לחול המועד

פורסם ב: יום שישי, 10 באפריל 2009

כשאתם מתחילים להשתמש בתאורה מלאכותית בשביל להאיר את התמונות שלכם אתם כבר לא מנסים להתאים את המצלמה שלכם ואת המגבלות שלה לתנאי הסביבה אלא לפתע אתם יכולים להחליט כיצד האור בתמונה שלכם יראה , מה יהיה הצבע שלו כמה צללים יהיו לצידו ומכאן מה התמונה תשדר למתבונן בה. אם אתם ממש טובים בזה אתם יכולים להשתמש באור שלכם כשיכבת עניין בפני עצמה בתמונה שלכם וזאת תעביר רגש, מצב רוח מסויים או אפילו מסר.

לפני שאתם קונים עוד ציוד תאורה או מסתכלים בתמונות של אחרים לקבל השראה בדרך לפיתוח היכולות שלכם, אני ממליץ לכם להסתכל בציור מצד שמאל במשך חמש דקות (לחצו להגדלה). הפורטרט העצמי הזה שייך לצייר ההולנדי רמברנדט שעבור אלפי צלמים מודרנים הוא עדיין מקור השראה ובית ספר שלם לתאורה.

בין אור לצל

אחד המאפיינים היחודיים של הפורטרטים של רמברנדט הוא השימוש המיוחד שלו בתאורה. בעוד הרבה מבני דורו "האירו" את האובייקטים שלהם בתאורה שווה יחסית הוא העדיף כבר מגיל צעיר (שנות העשרה שלו) לדמות מקור אור דומיננטי אחד, בדרך כלל מצד ימין של המצולם ובארבעים וחמש מעלות, הצד החשוך של הפנים (בדר"כ צד שמאל של המצוייר) היה חשוך ברובו ובדרך כלל ניתן לראות את הצל שהאף מותיר על פני הלחי החשוכה.

במילים אחרות, אם רמברנדט היה צלם הוא היה משתמש בסופטבוקס או מיטריית ריכוך מהצד המואר של הפנים ובשביל הצד השני שלהם הוא היה מניח רפלקטור קטן מצד שמאל למצולם בשביל לחשוף פרטים חשוכים \ חלקיים מהצד הזה.

הוא לעולם לא היה שם את הפלאש שלו על המצלמה כמובן, והוא גם לא היה משאיר את הפלאש שלו חשוף או בצבע לבן.

רמברנדט צייר את הדברים כשלעצמם, הוא לא ניסה לייפות יותר מידי את הנושאים שלו (שהרבה מהם היו הוא עצמו) והתאורה עזרה לו להגיע למטרה הזו.



אני יכול לשבת דקות ארוכות ולהסתכל על הציורים שלו ולנסות להבין איך הוא האיר אותם עם המכחול שלו, איך דווקא האזורים המוצללים מוסיפים לציור הסופי ולתחושת העומק והאוטנטיות שלו ואיך אפשר להגיע לדיוק כזה בצילום ובאילו אמצעים. אני אפילו מנסה לדמיין אותו ממש מצלם, בוחר את העדשה שלו (50מ"מ ? ) מכוון את האור מפקס על העניים, בדרך כלל על העין הקרובה אליו ומצלם. מקור השראה אינסופי לדעתי.

מעבר לכל אלו הייתה לו גם את היכולת להוציא החוצה את האישיות של המצוייר וגם כאן התאורה שיחקה תפקיד מרכזי: היא ממש שיקפה מצבי רוח ומצב כלכלי, הפכה עוד ציור לסיפור קטן על בנאדם שמת מזמן אבל תודות לכל אלו נשאר חי נושם וקפוא בזמן.

אני ממליץ לכם להתחיל לעשות את זה. זה לא חייב להיות רמברנדט כמובן... תתחילו להסתכל על ציורים גדולים כצילומים ותנסו להבין איך אפשר היה לצלם אותם ככה, תחפשו את הצל מתחת לאף בשביל להבין מאיפה האור הגיע, תשאלו איך הרקע הואר? תחפשו את השתקפות של הפלאשים בעניים להבין כמה מקורות תאורה היו בשימוש, באיזו עדשה זה "צולם"?

בלי לשים לב ההשראה הזו תטעין אותכם בידע רב. מדובר הרי בקלסיקות של כל הזמנים ומשהו לשאוף אליו.

אתם תתחילו לחשוב על זה שאתם מתכוננים לצילום הבא שלכם והתוצאות שלכם ישתפרו בהתאם.

ואם לא, זה בטוח לא היה בזבוז זמן.

תרזה הקדושה והקומפוזיציה שלכם

ונסיים עם משהו שהעיף אותי מהגג אתמול. ראיתי בלופ סידרה של הBBC בערוץ שמונה שנקראת "כוחה של האומנות" שבה מתעכבים על אומנים גדולים מהעבר.

אחד הפרקים עסק בלורנצו ברניני שעד היום רומא עמוסה ומתגאה בעבודות המדהימות שלו.

מרבית מהפרק עליו עסק ביצירה שלו "האקסטזה של תרזה הקדושה" הפסל שנעשה בשיש בעצם מראה את תרזה (שכאמור הייתה נזירה) באקסטזה שלפי כל הדעות אינה רוחנית בלבד. ככל שאתם מסתכלים על זה יותר אתם לא יכולים להפסיק ולדעתי הפסל הזה הוא סמן ימני לקומפוזיציה מושלמת. בגלל שמילים לא יכולות לתאר יופי שכזה אני מזמין אותכם לצפות בחלק מהתכנית. כל שאר הפרקים זמינים גם הם בלחיצה על הלינק הזה.




3 תגובות על "קצת השראה לחול המועד"

אנונימי אמר/ה...

בהחלט חומר מרתק. הכרתי את הציורים האלה, אבל פתאום כשהסתכלתי עליהם גם מבחינת תאורה הם כ"כ הרבה יותר מרשימים.
והפסל- אין מילים.
תודה רבה!

Ilan אמר/ה...

מדהים שהעלת את זה. התחלתי להתעניין בכל עניין משחקי האור והצל (דברים שניתן לראות בהרבה מצילומיי) בגלל תוכנית שראיתי על ציורי הרנסנס.
יש הרבה חומר מרתק על הנושא הזה באינטרט.
יופי של פוסט!

Yael אמר/ה...

אם יצירותיו של ברניני מעניינות אותך,
ואם אתה לא משתעמם מרומנים הסטוריים,
לך וקרא את הספר "הפרינצ'יפסה" מאת פטר פרנגה.
הספר עוקב אחר רומן המתרחש בימיו של ברניני, וכרומן הסטורי מתאר גם את רומא ואת היצירות הנבנות בה.

הוסף רשומת תגובה