2001: אודיסיאה בחלל

פורסם ב: יום חמישי, 12 בפברואר 2009

הצלם הגרמני תומאס הרבריך (Thomas Herbrich) צילם תמונות סטודיו "רגילות" בתחילת הקרירה שלו. הוא השתמש בסטודיו רגיל, סידר עצמים על שולחן, נגיד בקבוקי בירה, האיר אותם וצילם תמונות סטנדרטיות שבטח ראיתם כבר.

ואז הוא ראה את הסרט 2001- אודיסיאה בחלל:

"היופי והמסתורין שהיו בסרט הזה הוציאו אותי משיווי משקל, אני חושב שכל תמונה שצילמתי מאז מושפעת מהסרט הזה" הוא מספר על אותו רגע.

תומס באמת התחיל לחשוב אחרת. לאחר ניסיון קצר ליצור אפקטים מיוחדים לסרטים הוא פתח את הסטודיו שלו ב1983 ומאז הוא יוצר כ20 תמונות בשנה שבכל אחת מהן הוא משלב במודל אמיתי שהוא והעוזרים שלו בונים במיוחד.

מצאתי את העבודות שלו שחיפשתי תמונות של עשן ברשת. לתומס יש גלריה מרשימה של תמונות עשן והוא כתב לי שהוא אוהב מאוד לצלם עשן בזמנו החופשי ונתן לי גם כמה טיפים. בשנה שעברה הוא צילם 150,000 תמונות עשן לארכיון שלו. ככה, בקטנה.

התחלתי להסתכל בתמונות אחרות שלו ומיד הבנתי שאני מסתכל על משהו אחר לגמרי. ליד כל תמונה באתר שלו יש לינק שמסביר איך התמונה צולמה (מומלץ להכנס!) ופתאום אתה מבין מה המשמעות של הפרטים הקטנים, של השקעה מטורפת ודימיון/השראה אינסופיים. שכתבתי לו שאני רוצה לשתף אותכם ביצירות שלו הוא שלח לי תמונות מאחורי הקלעים של התמונה שלעיל בתוספת הסברים קצרים כדי שתקבלו מושג על צורת העבודה שלו ומה נדרש בעצם בשביל להגיע לכזאת שלמות.

הכוורת

בשביל הרקע לתמונה הוא השתמש בשילוב של 2 תמונות טבע מהארכיון העצום שלו:

את העץ הוא צילם במיוחד אבל בגלל שזה היה בחורף הם לא מצאו עץ עם עלים ירוקים ולכן את העלים הוא צילם בנפרד:

את הכוורת עצמה הם בנו בסטודיו מחומר מוקצף, חימר ונייר:

על הכוורת הם הוסיפו עצמים שונים כמו אלו:

הם לא הצליחו להשיג דבורים אמיתיות ולכן הם בנו דבורה אחת לבד וצילמו אותה מכמה זוויות ומרחקים. בכדי לקבל תנועה בכנפיים האחרונות צולמו גם כן בנפרד והודבקו לאחר מכן כדי ליצור את תחושת התנועה.


והנה שוב התוצאה...(לחצו על התמונה להגדלה)



אני לא יודע מה איתכם אבל לי זה עושה את זה. בימים של מודלים ממוחשבים ודיגיטיזציה עד אבק המודלים המוחשיים האלו נראים פשוט מעולה והיופי הוא בעיקר בפשטות. כהרגלנו, לקחנו את תומאס לשיחה קצרה:

מתי ידעת לראשונה שאתה רוצה להיות צלם?
שהייתי בן 17 רציתי להיות פסיכיאטר אבל במהרה גיליתי שאני לא מתאים לתפקיד. במקבלי התחלתי לצלם כתחביב, הוקסמתי מהמקצוע, זנחתי את הפסיכיאטריה ולמדתי צילום בסטודיו בדיסילורף

אמרת שסרטו של קובריק 2001- אודיסאה בחלל היה אבן דרך בחשיבה היצירתית שלך, יש עוד אבני דרך כאלו?
הסרט של קובריק היה בשבילי הלם תרבותי. הקסם והאיכות שיש בסרט הזה הפכו אותי לגמרי. עזבתי את עבודתי כצלם וניסיתי להתחיל קרירה בתעשיית הסרטים. אפילו הצלחתי להיות אחראי על האפקטים המיוחדים בסרטו הראשון של רולנד אמריץ' ב1983. אבל מהר מאוד הבנתי שבתעשייה הזאת אתה רק פיון קטן בהפקה ענקית בעוד כצלם אתה המלך על הסט שלך. חזרתי לצלם אבל ניסיתי לשמור על "מגע של סרטים" בתמונות שלי. כל תמונה שלי מושפעת מאותו סרט של קובריק.

כמה זמן לוקח לך לדמיין את התמונה שלך בראש מהרגע ששכרו אותך?
בדרך כלל זה לוקח לי כמה דקות. אני מאוד מהיר בקטע הזה. למשל, קיבלתי טלפון ממגזין GEO שרצו לעשות כתבת שער על קאוצ'ינג (מאמנים בשפתנו) בעוד שדיברנו בטלפון כבר ראיתי היכל הרצאות מלא בכבשים בקהל בעוד יש מרצה שהוא זאב שמלמד את הכבשים איך להיות זאב...(ראו משמאל את התוצאה)
התמונות שלי זקוקות למינימום של 2 ימים של הפקה, יש את הצילומים, בניית מודל ושלב העריכה. כל אלו נעשים בסטודיו שלי. אני חייב להיות בשליטה על כל שלב בדרך. רב התמונות מושלמות בשבוע אבל יש כמה פרויקטים שלוקחים גם 6 שבועות.

אני אישית אוהב לצלם מערבולות של עשן ויש שמועה שאתה אחד הראשונים שעשה את זה, זה נכון?
אני לא בטוח בזה. התחלתי בזה לפני 30 שנה עם מצלמות פילם אבל האיכות לא הייתה משהו בכלל. לסט של 15 תמונות העשן שלי באתר צילמתי 100,000 תמונות במשך 3 חודשים . אני לא מכיר עוד צלם שהשקיע בזה כל כך הרבה. היו סביבי גם כמה אגדות אינטרנט בקרב "רוחניים" שטענו שאני מצלם ככה את אלוהים.

לאיזה צלם (חי או מת) היית רוצה להצטרף ליום צילומים?

ריצ'רד אבדון. תמיד רציתי להיות צלם פורטרטים טוב אבל למזלי הרע אני לא ממש מוצלח בזה.

מה היית רוצה לעשות אם לא היית יכול לצלם יותר?
הייתי רוצה להיות סופר. נראה לי שאני בכל מקרה ארצה לעשות את זה בעתיד. יש לי טור במגזין צילום באינדונזיה ובקרוב יהיו לי כאלו בעוד מגזינים. כל התמונות שלי מספרות סיפור ואני מנסה שהן לא יראו אופנתיות מידי. בתיק העבודות שלי יש תמונה שהיא בת 27 שנים אבל אתם לא תוכלו לדעת איזו היא. זאת האיכות של תמונה טובה: היא לא תלויה בזמן ותהייה רלוונטית גם בעוד מאה שנה.



היכן אנשים יכולים לקנות את התמונות שלך?
תמונות העשן שלי זמינות כאן. 2 תמונות הכי מפורסמות שלי זמינות כאן
וכל שאר התמונות שלי זמינות דרכי ישירות.




5 תגובות על "2001: אודיסיאה בחלל"

אנונימי אמר/ה...

יצירות מדהימות ללא ספק

לא יודע כמה זה קשור לצילום...

blue sky אמר/ה...

מעורר השראה זה מונח קצת חיוור למה שהאיש הזה עושה.
יופי של כתבה, רק מראה שלפעמים כאין לנו משהו מן המוכן, אפשר וצריך ליצור משהו בעצמנו.
לטעמי זה מאוד קשור לצילום היות ועריכה הינה חלק אינגרלי מעולם הצילום של ימיינו.
כל הכבוד!

אנונימי אמר/ה...

לא הכרתי את העבודות שלו, תודה!

השאלה, שגם המגיב מעלי ציין, עד כמה זה צילום?
לדעתי זה תחביב צד שלא באמת קשור לצילום, כי מבחינת היקף עבודה וקלות העבודה, הרבה יותר קל/מהיר ונוח יותר ליצור עבודות מסוג זה בתוכנות תלת מימד וזהו.

הצילום פה הוא רק עוד שלב עבודה סופי וכמעט לא רלוונטי. עדיין, התענוג שבלראות את העבודות....

תומר יעקבסון אמר/ה...

אילן - שאלתי במקור את תומאס לגבי תוכנות 3D ולא הכללתי את התשובה בכתבה. אני אדביק פה את התשובה שלו באנגלית:
I tried it, but I was totally disappointed with the results. I am personally stupid with learning software. We should have 3d software in my studio, but we are lovers of traditional craftsmanship. At the moment handcrafted mock-up work is cheaper and often faster than CGI, and it looks more realistic. In the movies CGI works pretty good, when everything is in motion. But in a high-res photo you often see the technically look of it. In future this becomes better and better, and we’ll have a totally artificial way of production.
But I don’t believe that the audience really’ll love it. In future we’ll see more down-to-earth themes in photography and movies, and less fantasy high-tec themes.

Alon J. אמר/ה...

לאילן- מידול תלת מימד הוא בהחלט לא יותר מהיר מזה- יותר גמיש, כן, אבל דורש הרבה מאוד השקעה: אחרי שיצרת את המודלים שלך (שזה גם לא מעט זמן) אתה צריך לחשוב על קומפוזיציה, תאורה, רינדור- זה לוקח זמן. בכל אופן, אני לא חושב שאף אחת מהשיטות היא פשוטה.

הוסף רשומת תגובה