פתיחה צרפתית?

הפעם אני רוצה לדבר על פורטרטים ביתיים. למה ביתיים? כי אפשר לצלם אותם בכל בית, בכל חדר, מסדרון או סלון. ישנם כמה דברים שרצוי שיהיו בסלון ואני אפרט אותם, דברים ממש בסיסיים. הם גם לא חייבים להיות יקרים.

חלק מהם אתם יכולים לעשות לבד, חלק לקנות חדשים וחלק גם יד שנייה וכל מה שלא הצלחתם להשיג לא חייב לבטל לכם הצילום רק אולי לשנות אותו קצת.

בנוסף לתיאור של המצרכים הנדרשים לתמונה מוצלחת, נתמקד באספקט לא פחות חשוב והוא האינטרקציה שלכם עם המצולם. אבל נתחיל מההתחלה.

התנאי היחידי שיש כאן

יש תנאי אחד ויחיד שבלעדיו לא תוכלו לצלם תמונה טובה של אובייקט (פוטוגני ככל שיהיה) והוא שאתם לא יכולים לצלם אותו עם אור שבא ישירות מהמצלמה שלכם.

נשמע נחרץ ואפילו תוקפני אבל בזה אני די בטוח.

קראתי מספיק ספרים, אתרים ושאלתי מספיק שאלות. גם ניסיתי את זה בעצמי כמה פעמים. זאת לא דעתי: מקור אור מרכזי שבא מכיוון המצלמה הוא טעות נפוצה מאוד שמשורשת בקרב צלמים רבים והינו הסיבה העיקרית לתמונות עם אור שטוח חד מימדי ומשעמם.

האשמות די כבדות אם אתם שואלים אותי.

בואו שנייה נתעכב על הנקודה הזאת לכל מי שלא מבין מה אור שבא ישירות מהצלמה עשה לנו בכלל שאנחנו ככה יורדים עליו:
קחו פנס ביתי די חזק ותכוונו אותו לתפוח או כל פרי עגול אחר שיש לכם במקרר. תכוונו את האור בדיוק מהזווית והגובה של העיניים שלכם.

מה אתם רואים?

אתם רואים אור ישיר על התפוח. תנסו לראות אם יש לתפוח עומק מהמקום בו אתם מסתכלים. תנו לי לנחש, אם אתם מחזיקים את האור בדיוק מכיוון העיניים שלכם אני חותם לכם שאתם רואים תפוח דו מימדי. זאת לא דעתי זאת פיזיקה בסיסית לפי מה שמספרים לי.

עכשיו תשאירו את היד עם הפנס במקום ותתחילו להזיז את הראש שלכם ימינה ושמאלה אפילו עשרה סנטימטר לכל כיוון.

מה אתם רואים? אתם רואים עומק. האובייקט השטוח מתחיל לקבל צורה עגולה וברורה, האזורים החשוכים שלו מתחילים להתגלות ואתם מתחילים לשים לב למעבר ההדרגתי בין המקום בו אלומת האור פוגעת לבין האזור החשוך של התפוח. המוח שלכם מקבל מידע שלא היה לו קודם בזווית שבה הפנס ואתם הייתם באותו קו. התפוח שלכם מתחיל "לקבל צורה".

OK, אבל חשוב להבהיר נקודה נוספת. הרחקת מוקד האור המרכזי מהמצלמה מאפשרת לנו גם שליטה. ושליטה היא כל מה שאתם צריכים בתור צלמים. שליטה מאפשרת לכם להחליט מה מידת העומק \ צללים שאתם רוצים בתמונה, שליטה הכרחית שלא קיימת באלטרנטיבה אחרת שאני מכיר.

כמו שכתבתי אני משתמש בעיקר במשדרי רדיו שעלו לי מחיר של סרט בסינימה סיטי עם פופקורן שנקראים Cactus אבל
בעוד כשבוע אכתוב כתבה שמתארת את כל האופציות העומדות בפניכם ב2009 להשיג שליטה כזאת אבל בינתיים נסכם שזה תנאי הכרחי בלי הנחות או אבלים.

מה עוד צריך בשביל לצלם בבית ?

בית - כל מבנה עם קירות יעזור אבל גם אוהלים, קראוונים, ג'יפים גדולים או חושה בסיני יספיקו .

מצלמה - כל מצלמה מפוקט פשוטה ועד DSLR שעלתה כמו ג'יפ גדול. בשביל להפעיל את מקור האור שלכם מרחוק ,כמאמור תנאי הכרחי, לא יזיק אם למצלמה שלכם תהיה Hot Shoe שהיא בעצם התושבת החיצונית למבזק וקיימת כמעט בכל המצלמות המודרניות. אני משתמש בניקון D70 שקניתי ב1000 שקל, יד שנייה, מאיש הייטק.

מבזק - מקור האור המומלץ מהסיבה הפשוטה שזאת הסיבה שמייצרים אותם בכלל. אני משתמש בVivitar 258 HV שקניתי, חדשה, הפעם ב 80 דולר. קניתי 2 כאלו ואין לי שום דבר רע להגיד עליהם. אחת הקניות הטובות שעשיתי לאחרונה.
אתם יכולים להשתמש בכל מקור אור כמו פרוג'קטור במאה שקל בטמבוריה השכונתית שלכם אבל השליטה שלכם עליו תהיה מוגבלת.

מרכך אור ומצמצם אור - דיברנו על ריכוך אור בכתבה סטודיו ביתי עשו אותו בעצמכם והכתבה הראשונה בבלוג הייתה מתכון לעשיית רשת למבזק מקרטון וקצת דבק. אתם צריכים שליטה כזאת על האור שלכם במשימה שלפניכם ולכן אני ממליץ להשיג אותה. אני משתמש במטרית ריכוך לבנה שעולה בערך חמישים שקל ובמצמצם מסוג רשת (Grid) שעשיתי בעצמי במחיר של דבק. אתם לא חייבים להשתמש במטריה, כל חומר שיפזר את האור על האובייקט שלכם יעשה את העבודה. מטריות ריכוך פשוט מעולות בזה.

ג'לים צבעוניים - מילה מוזרה שמתארת פילטרים צבעוניים ששמים על המבזק בשביל לתת להם גוון חם או קר לפי רצונכם. זה לא חובה כמובן אבל זה הדרך היחידה שאני מצלם איתה. קופסא מלאה בכאלו עולה 10 דולר בערך. כחוק אצבע אור חמים על המצולם עושה פלאים.

מעמד למבזק - אתם רוצים להניח את המבזק והמטריה שלכם על משהו. בשביל זה מייצרים מעמדי תאורה. יש זולים ויש כאלו שעולים כמו שכר דירה אני, ניחשתם נכון, משתמש בסוג הזול. אתם לא חייבים מעמד תאורה דרך אגב, אתם יכולים להעמיד את המבזק על כל דבר שיחזיק אותו גם חבר \ שותף \ עובר אורח תמים יכול להחזיק את האור שלכם. האחרונים אפילו מגיבים להוראות שלכם בעברית. ממש שיא הטכנולוגיה אם אתם שואלים אותי.

מתאם למטריה - אם אתם משתמשים במטריה אתם צריכים מתאם למטריה שזה בעצם אביזר קטן שעוזר לכם להחזיק את המטריה במקום. מחיר של סרט נוסף בסינמה סיטי עם פופקורן ושתיה הפעם ואתם מסודרים.

אמצעי הפעלה של המבזק מרחוק - טוב סיכמנו כבר שזה תנאי הכרחי. כאמור אני הולך עם הקקטוסים שלי לכל מקום והם (כמעט) לא מאכזבים אותי אף פעם.

מצולם - טוב נראה לי שזה טרוייאלי אבל נסכם על מישהו שרוצה להצטלם. אם הוא לא רוצה לתת לכם לפחות 15 דקות בשביל תמונה יש לכם בעיה ששום מיטריה, מבזק, מצלמה, או קקטוס יוכלו לפתור.

סבבה, יש לכם הכל. עכשיו מה אתם עושים?

כל תמונה טובה מתחילה ברעיון. הרעיון המקורי הוא לצלם פורטרט אבל הרעיון שאני מתכוון אליו הוא איך אתם רוצים לצלם אותו. אתם צריכים לדעת לפני הכל מה אתם רוצים. יש לכם חלון של 15 דקות ואין יותר מידי זמן למערכי תאורה שונים כי משהו לא צפוי יקרה או ישנה לכם את התוכניות בכל מקרה. אז אתם צריכים לגשת למלאכה שאתם יודעים איך אתם רוצים לצלם. זה לא אומר להיות מקובעים ודוגמטיים אבל זה אומר שאתם צריכים נקודת התחלה כבסיס לשינויים.

בואו נראה מה היה הרעיון של בתמונה בראש העמוד. תכירו את רז כהן, בן 13 מרמת גן. רז הוא הבן של אחות של אמא של אישתי (אם יש מילה בעברית שמקצרת את זה אתם מוזמנים ליידע אותי בהקדם) הוא ילד רב פעלים שכוללים בעיקר למידה בבית ספר אבל חוץ מזה הוא שחמטאי מוכשר ואף מלמד ילדים קטנים ממנו כיצד לשחק. מה זה שחמטאי מוכשר? יש אתר שבו הוא משחק על כסף מדומה.הוא התחיל עם 10 דולר. היום עומדים לרשותו 20000$ (עשרים אלף דולר) כתוצאה מהניצחונות שלו. הסיבה היחידה שהכסף לא אמיתי היא שאבא שלו, רפי, לא מרשה לו (עדיין) להשתמש בכרטיס אשראי שלו.

הרעיון שלי היה להאיר את הפנים שלו בתאורה רכה, מצד ימין של המצלמה ובעוד מבזק עם רשת מאחוריו שיפגע בשערות שלו. לא רעיון גאוני ואם תבדקו אני בטוח שתמצאו שהיו כמה חבר'ה שצילמו ככה בעבר אבל אני רציתי משהו בטוח ולא להמציא את הגלגל. לפחות לא עם רז.

מערך התאורה

בשביל ליישם את הרעיון שלי הצבתי את המערך הבא (לחיצה על התמונה תגדיל אותה):

אתם רואים את המטריה מצד ימין של הכסא מאחוריה את המבזק שלי מחובר לקקטוס (קטן ושחור) הוא מחובר למתאם למטריה שמחובר למטריה וכל אלו עומדים על מעמד התאורה שסיפרתי לכם עליו.

מאחורי הכסא אתם רואים את המבזק השני מחובר גם הוא לקקטוס ולרשת ושניהם מחוברים לחצובת צילום רגילה. כן, אם אתם לא משתמשים במטריה הקקטוסים והמבזק ישבו להם בביטחון רב על כל חצובה סטנדרטית. הם גם יכולים לעמוד על שולחן כיסא או כל שטח יציב אחר. חצובה בכל מקרה תתן לכם יותר גמישות

תודו שזה די פשוט המערך הזה.

שימו לב כמה קרובה המטריה לכיסא. היא ממש קרובה. הסיבה לכך היא שבכך אנחנו בעצם מקור אור גדול על הפנים של המצולם ויכולים להאיר את כולו בלי בעיה. הקרבה למצולם גם עוזרת לנו לשמור מהאור המפוזר לפגוע יותר מידי בקיר האחורי.

OK עכשיו אנחנו יכולים לצלם את רז

אתם קוראים לו אחרי שהכל מוכן. הוא עסוק במחשבות על אסטרטגיות הגנה בשח רב הזמן ואתם לא רוצים לבזבז את הזמן היקר שלו שהוא רואה אותכם מקימים את הכל. אתם מושיבים אותו על הכסא מכוונים את המצלמה למהירות תריס 250 או 200 את מפתח הצמצם לf/8 ויורים צילום ניסיון. יש לכם 2 משטחים שאתם מאירים. את הפנים שלו ואת השער שלו. אתם מסתכלים על המסך של המצלמה ורואים שהפנים שלו מוארות מידי לטעמכם אתם סוגרים את הצמצם ל f/10 מצלמים שוב ורואים שהפעם הפנים נראות טוב אבל האור האחורי כמעט ונעלם.

למה זה קרה?

כי סגרתם צמצם והאור האחורי שהיה בסדר קודם סובל מהמצב החדש. אתם צועדים אליו, מקרבים אותו למצולם או מגבירים את העוצמה שלו ברמה אחת לוחשים לו דברי עידוד חוזרים לצלם ומגלים שגם הפנים וגם האור האחורי נראים טוב. אתם יכולים להתחיל לצלם באמת.

שמתם לב שלא נגעתם במהירות התריס? הסיבה לכך היא שאנחנו לא משתמשים באור סביבתי כאן. רק המבזקים שלנו מאירים את רז ומהירות התריס לא מזיזה להם. הם מהירים מידי בשביל זה. יש בהחלט מקום למשחק עם מהירות התריס במצבים בהם נרצה להשתמש באור סביבתי אבל על כך בפעמים הבאות בקרוב .

טוב, אתם מצלמים 10 תמונות ולא יוצא לכם כלום. אתם מצלמים עוד 5 וגם הם הולכות ישר למחיקה. מה חסר? מה שכחתם לעשות? שכחתם את רז. זה מה שקרה.

כל עניין התאורה לא שווה לנו כלום אם היינו עסוקים בצמצם בפלאש או במטריה שלנו. אם רז לא עובד בשבילכם אתם יכולים להתחיל לקפל את הכל כבר עכשיו. אתם חייבים לשמור עליו בענינים כל הזמן ולדבר איתו כל הזמן. אני למשל התחלתי בלספר לו מה אני רוצה לעשות ואז ישר התחלנו לדבר על שחמט. אני ניצחתי אותו בשח לפני 3 שנים וגם זה היה בקושי. אמרתי לו שנראה לי שהיום הוא עושה לי מט צלמים בשלושה מהלכים. ואז הוא התחיל לספר לי, תוך כדי שאני מצלם, על המהלכים האהובים שלו. על הניצחונות שלו. על כל הכסף שהוא הרוויח על הנייר בקרירה, הוא סיפר לי על זה שהוא נהנה ללמד צעירים ממנו בכיתה. צילמתי אותו מספר לי על כל אלו ואז הוא הגיע לפתיחה הצרפתית שמסתבר שהיא פתיחת השח האהובה שלו. מהרגע הזה כל פעם שאמרתי "פתיחה צרפתית" הוא חייך חיוך של ניצחון. התחלתי להגיד "פתיחה צרפתית" כל פעם שרציתי חיוך . אמרתי את זה בערך חמש פעמים. וזה פשוט עבד . סה"כ צילמתי אותו 50 צילומים שהלכו והשתפרו מהרגע שהוא שכח שהוא מצטלם והתחיל לספר לי על שח מט.

תדברו עם המצולם שלכם, תתנו לו להרגיש שהוא במקום בטוח ועל קרקע מוכרת. זה כמו בביקור אצל רופא טוב או בארוחת ערב ששף מכין במיוחד בשבילכם. תתנו להם את זה והם יחזירו לכם בהבעות טבעיות, נינוחות ולבסוף ב10 תמונות מתוך 50 שאתם יכולים לבחור מהם שתיים.

מה צופן לנו העתיד?

קצב הנרשמים ואלפי הכניסות לבלוג בהחלט מעודדות. אני רוצה להודות לכל הנרשמים החדשים ולאלו שקראו את הבלוג מההתחלה אני מקווה שאתם מפיקים תועלת

בקרוב מאוד, צפויות כמה כתבות מפתיעות שאני כבר לא יכול לחכות לשתף אותכם בהן. אבל עד אז תאלצו להיות טובים.