אליסה בארץ הפלאשים

ביום חמישי האחרון הביא מקסים (הידוע יותר בכינויו מקס המצלם בדרכים) את בת דודה שלו, אליסה דווידוביץ' לצילומים בסטודיו החדש שאנחנו מקימים בבית הספר.

במשך שעתיים ניסינו לצלם אותה בכמה מצבים כשאנחנו משתמשים במגוון טכניקות תאורה.

התמונה משמאל צולמה בסשן האחרון והיא האהובה עלי מכל השאר. היא צולמה על המדרגות מחוץ לבית הספר כשמקס מחזיק את הפלאש על מונופוד מעל אליסה. כמו כן התמונה הייתה רעיון של אליסה שאוהבת סירטי אימה ורצתה תמונה שנראית קצת "כמו מסרט מפחיד".

חשוב להקשיב למצולמים שלכם, לפעמים יש להם רעיונות מצויינים והם בוודאי יהיו יותר בעיניין אחרי שהם חשבו על הרעיון של התמונה בעצמם.

אתם יכולים לראות סטאפ של התמונה הזאת כאן אם בא לכם.

על הפלאש יש סופטבוקס קטן של לומיקווסט עליו כתבנו כבר די הרבה בעבר.

פלאשים חזקים וגדולים

בשאר הזמן שיחקנו בצעצועים החדשים שבבית הספר שהם פלאשים מקצועיים שיוצרו על ידי אלינקרום החברה השוויצרית.

הכוונה בפלאשים מקצועיים היא בדרך כלל שהם חזקים מאוד, פועלים על חשמל ועולים בהתאם. אין לי הרבה ניסיון עם פלאשים כאלו והיה בהחלט מעניין להתנסות בעבודה שכזאת. אני יכול לסכם ולהגיד שיש הרבה ייתרונות כמו מהירות טעינה כמעט מיידית שמאפשרת קצב צילום מהיר מאוד ושליטה מצויינת באלומת האור תודות לסופטבוקסים המגיעים עם הקיט. מצד שני העבודה הרבה יותר מסורבלת בגלל הצורך בחשמל וכן העוצמה שהם מספקים היא לא תמיד ייתרון. לפעמים באמת פחות זה יותר לדעתי.

התמונה משמאל צולמה באמצעות פלאש אחד (400 ws) שהאור עבר דרך סופטבוקס בינוני בגודל של 65X65 ס"מ . הרקע של התמונה היה לבן לגמרי וכדי להגיע לצבע אפור כהה הרחקנו את אליסה מהרקע וקירבנו מאוד את הפלאש אליה.

ככל שהיחס בין מקור האור למצולם יהיה קטן משמעותית מהמרחק בין המצולם לקיר ככה המצולם שלכם "יקבל" יותר אור ביחס לקיר \ רקע שלכם.

בדרך הזאת אתם יכולים להפוך כל קיר לבן לקיר שחור ממש בקלות.

התמונה משמאל צולמה מול אותו קיר רק שהפעם קירבנו את אליסה אל הקיר כך שהמרחק בין מקור האור לאליסה היה שווה למרחק בין אליסה לקיר (יחס שווה פחות או יותר) וככה גם אליסה וגם הקיר קיבלו מנה שווה של אור.

לתמונה הזאת השתמשנו ב2 סופטבוקסים אחר גדול וחזק מעליה ואחד קטן וחלש מתחתיה. תאורה שיוצרת מראה זוהר בלי צללים כמעט בכלל.

בעקרון אני מעדיף יותר דרמה בתמונות שלי אבל חשוב שיהיו לכם בכיס כמה שיותר טכניקות שיתאימו לכמה שיותר לקוחות לדעתי.



רציתי להודות לאליסה ולמקס על הזמן שלהם. היה ממש כיף איתכם!

מקס המצלם בדרכים פרק ראשון

ביום ראשון האחרון יצאנו אני ומקס גולבנוב לצלם את רז פינצ'י בחיפה.

מקס סיים לפני כחודש את קורס יסודות הצילום בבית הספר לצילום גליץ ולכל המדריכים היה ברור שהוא כישרון מבטיח. לפעמים ברור לך מיד שיש תלמידים שיום אחד תהייה גאה שלימדת אותם והוא בהחלט אחד כזה.

אם אתם רוצים לראות על מה אני מדבר מספיק שתסתכלו בתמונה הזאת שהוא צילם את אליסה, בת דודה שלו.



מקס לא התנסה יותר מידי בצילום עם מבזקים ולכן החלטתי לבקש ממנו להצטרף לצילומים של רז אחרי שהדרכתי אותו הדרכה בסיסית אודות העקרונות הבסיסיים.

בית הספר התחיל לאחרונה להעביר קורסים של יסודות הצילום בחיפה ואני נמצא שם די הרבה ולכן הצילומים נעשו בחוף הכרמל בחיפה באזור של הCAMEL שהוא פאב \ מסעדה מגניבה למדי בחוף.


כדי לתעד את האירוע הקלטנו קטעים נבחרים מהצילומים בווידאו (Canon G9) והתוצאה לפניכם.






זאת ההזדמנות להודות לרז, דוגמנית צעירה ויפה במיוחד מנהריה שהתגלתה כבחורה סובלנית וחביבה ביותר ואני בטוח \ מקווה שניפגש איתה שוב בקרוב.

כמו כן, מקס שנהנה מאוד מהחוויה מעוניין לצאת כבר לפרק השני בסדרה "מקס המצלם בדרכים" ביחד איתי וכל דוגמנית \ דוגמן שירצו להתצלם מזומנים לשלוח לו מייל עם פרטים נוספים.

מטריית סופטבוקס

בחודשים האחרונים אני נפגש הרבה עם אבי גלעדי, הבעלים של החנות המצויינת פוטופריק. אנחנו מנסים לבנות ביחד קיט זול ויעיל שיאפשר לצלם הישראלי להתחיל להשתמש בפלאש מרוחק מהמצלמה מבלי לשבור את הבנק או להזמין מוצרים פשוטים מחו"ל.

אבי הוא השותף האידיאלי לבניית קיט שכזה שכן חוץ מהעובדה שהוא באמת אחלה של בחור, החנות שלו מוקדשת כולה לאמצעי תאורה וסטודיו והפוקוס שלו הוא רק על מוצרים שכאלו.

אחד המוצרים שמצאתי אצלו בחנות ושישר הצטרף לציוד האישי שלי הנו הכלאה בין מטרייה לבין סופטבוקס ולאחר בדיקה שארכה שבועיים אני יכול לדווח שהמוצר הקטן הזה בהחלט משדרג את היכולת שלי לשלוט באור שלי שאני מצלם.

המטרייה המפוזרת וקלת הדעת

מטריות ריכוך הינן מוצר מצויין.

הן עולות ממש מעט ויוצרות אור רך נעים שמחמיא כמעט לכל מצולם.

אבל יש מקרים שהמטרייה מאתגרת אותנו בגלל המבנה שלה.

העובדה הכי מעצבנת שקשורה במטריות היא הקלות בה הן עפות ברוח. מספיק שתסתכלו על התמונה משמאל בשביל להבין את העיניין הזה.

כל משב רוח קל מעיף אותן ביחד עם המעמד תאורה שלכם, עובדה שיכולה לפגוע במצולם \ לשבור לכם את הפלאש או סתם לגרום לפניקה מיותרת.

תכונה נוספת שיכולה לגרום לכם לקשיים היא העובדה שהמטרייה מעיפה את האור הרך שלה לכל הכיוונים. אחורה, ימינה שמאלה ולמעלה.. האור פשוט מציף את אזור הצילום. לפעמים זה רצוי וטוב שכן אתם רוצים אור מפוזר לכל הכיוונים (כמו בצילומי חוץ שאתם מצלמים את נופר אריה קופצת על הצוק בהרצליה) אבל לפעמים אתם רוצים קצת שליטה על מידת הפיזור כדי שהוא יפגע רק במצולם שלכם וישאיר את שאר הסביבה חשוך.

בדיוק בשביל הסיבה הזאת המציאו את הסופטבוקסים. האחרונים מאפשרים אור רך אבל הרבה יותר נשלט בגלל המבנה שלהם שהוא ריבועי עם כיסוי שחור מאחור.

הבעיה העקרית של הסופטבוקסים היא המחיר שלהם. סופטבוקס רגיל עולה בערך כמו 8 מטריות, הם גם טיפה יותר מסורבלים והרבה פחות ניידים.

זאת הסיבה שאני כל כך מתלהב ממוצר הכלאיים הזה שנקרא בשם המסורבל - מטריית סופטבוקס.

המוצר הזה בעצם מאחד את שני העולמות למוצר אחד. מדובר בעצם במטרייה רפלקטיבית (מחזירת אור ולא כזו שהאור עובר דרכה) שיש לה כיסוי לבן שסוגר אותה מקדימה ובעצם יוצר אפקט של סופטבוקס על מבנה של מטרייה. אתם לא צריכים מוצרים נלווים כדי להתקין אותו על המעמד שלכם ובעצם מתקינים אותו כמו שהייתם עושים עם מטרייה רגילה.

השתמשתי בו בצילומים של מאיה (בתמונה הזאת) והוא בהחלט נתן לי מה שחיפשתי - אור רך ונשלט, כלומר הוא פגע רק איפה שרציתי בשעה שהוא השאיר את שאר הסביבה חשוכה לגמרי.

התמונה שמשמאל ממחישה לכם את ההבדלים (לחצו להגדלה). מצד ימין אתם רואים את האפקט של המטרייה הרגילה. האור משפריץ אחורה קדימה אחורה ימינה שמאלה וקדימה. התמונה משמאל ממחישה את האפקט של מטריית הסופטבוקס. האור פשוט יותר נשלט.

מעבר לזה בגלל שמדובר במטרייה סגורה היא פחות עפה בכל משב רוח ואתם יכולים לצלם מבלי לחשוש לבריאות המצולם שלכם!

האם זה מושלם? לא ממש. בגלל המבנה של המטריית סופטבוקס הזאת אתם לא יכולים לקרב אותה קרוב מאוד למצולם מבלי להוריד לו עין ובכך מקור האור שהיא מפיקה קטן מהאור שהייתם משיגים עם מטרייה רגילה. אבל זה בהחלט מוצר מגניב שיש לו מקום בציוד שאני סוחב איתי לצילומים מהיום והלאה.

ולגבי הקיטים שאני בונה ביחד עם אבי? אנחנו מתקדמים (זה לא פשוט כמו שזה נראה...) ואני בטח אדווח לכם מתי תוכלו להשיג את כל הציוד הדרוש לכם בארץ מבלי לפתוח Ebay או לבקש שוב פעם מהדוד מניו יורק לשלוח לכם משהו קטן בדואר.

מאיה - צילומים לאלבום בכורה

ביום שישי האחרון צילמתי זמרת מדהימה בשם מאיה איזקוביץ לאלבום החדש שהיא מוציאה בקרוב.

הצילומים נערכו בראש פינה, התחילו בשעה 14.00 עד 20.00 בהם עברנו בחמישה לוקיישנים בהם השתמשנו בטכניקות תאורה שונות.

משילוב של מבזקים עם אור יום, ללא אור אור יום, שימוש באור רך, אור נוקשה ושילוב של אור רך עם אור נוקשה.

לצילומים התצטרף אהרל'ה תלמיד בקורס לתאורה מעשית וצלם מוכשר בפני עצמו שהביא איתו גם את עדשת הניקון 17-55 שלו שמיד נוספה לרשימת ה"אני רוצה ומחכה שמנהל הבנק שלי לא ישים לב" שלי.

אור נוקשה עם אור סביבתי

הצילום שלמעלה צולם בלוקיישן הראשון ובו עשינו שימוש באור נוקשה מ2 מקורות שונים עם שילוב של אור יום לשליטה על הצללים.

כמו שכבר כתבנו הייתרון הגדול של אור נוקשה שיוצא מתוך כוורת הוא שאתם יכולים לשלוט בדיוק איפה הוא ייפול והעובדה הזאת נותנת לכם שליטה מקסימלית על התוצאה הסופית.

בתחילת הסשן קבעתי את רמת הבסיס של האור בתמונה ללא פלאשים והחשיפה הייתה בערך סטופ וחצי מתחת לחשיפה המאוזנת על פי מד האור של המצלמה. אז הוספנו פלאש ברבע עוצמה עם ג'ל כתום על מאיה ואחד בעוצמה נמוכה קצת עם ג'ל כחול על הדלת. על שני הפלאשים חיברנו כוורות קשים בגדלים שונים והתחלנו לצלם את מאיה. היא התחילה לשיר עם הקול המדהים שלה, הציפורים התחילו לצייץ והתמונות התחילו לקבל צורה.

אם הייתי רוצה פחות צללים הייתי יכול להאיט את מהירות התריס ולהכניס יותר אור סביבתי מבלי להשפיע על האור שחזר מהמבזקים. ממש שליטה מלאה. בתמונת הסטאפ אתם יכולים לראות את ארל'ה שזה המקום להודות לו שוב על העזרה שלו ועל חברתו הנעימה. התמונה גם צולמה באמצעות העדשה שלו שעשתה עבודה נהדרת גם מבחינת חדות וגם מבחינת הצבעים.

אור נוקשה עם אור רך

הלוקיישן הבא צולם במדרגות צרות בראש פינה העתיקה.

האור הסביבתי במדרגות היה חלש מאוד וכדי לקבל שליטה הארנו את כל הסביבה באור רך שיצא ממטריית ריכוך שהצבנו ליד ומעל מאיה.

בשביל לקבל עוד שכבת אור שתיצור הולכת עין למאיה וגם כדי להאיר את הפנים שלה משאר הסצינה הצבו פלאש נוסף עם כוורת מקשים שחורים שכוון על החומה ועל הפנים שלה.

השיטה הזאת פשוט מצויינת אתם יוצרים אור רך שמתפזר לכל הכיוונים ממלא צללים ויוצר את האווירה שאתם מחפשים ואז מוסיפים אור נוקשה ומכוון להדגיש את מה שאתם רוצים להדגיש ויוצרים ככה שכבת עיניין נוספת רק באמצעות אור.

בשביל לקבל שליטה על מפתח ההבזקה של האור הנוקשה הצמדנו כוורת מקשים שחורים (הפעם מהסוג שקניתי)

משמאל אתם רואים תמונת סטאפ שממחישה את כל המערך האפקטיבי הזה. החיצים הצהובים ממחישים את פיזור האור מהמטרייה ואלו האדומים ממחישים את האור הנוקשה.

מערך פשוט ואפקטיבי מאוד לדעתי.

ונעזוב אתכם עם תמונת קפיצה שכידוע אי אפשר בלעדיה. היא צולמה עם מטריה מצד ימין של המצלמה ופלאש נוסף מאחורי מאיה. העקרונות זהים לצילומי האקסטרים שכתבנו עליהם כבר רק שכאן אפשר להשתמש במהירות תריס נמוכה יותר.

היה לי מאוד כיף ביום הצילומים הזה, ראש פינה מפוצצת בלוקישנים מקסימים, יש שם אווירה מעולה ובייחוד הייתה לי את הזכות לצלם זמרת מוכשרת ובחורה נחמדה מאוד שאין לי ספק שהיא תצליח. במשך כל הצילומים היא שרה לנו שירים שלה ושל אחרים וכולנו הסכמנו שפשוט יש לה את זה!

מאיה - את פשוט טובה!

ושוב תודה לארל'ה שחברתו הנעימה, העצות שלו והמוטיבציה הגדולה שלו תרמו גם הם ליום המוצלח.
תודה גם ליוגב מ LoolRecords שהכיר ביני לבין מיה.

דמויות מהעבר

הצלם החובב אד קרליל ( Edd Carlile ), סקוטי שמגדל את משפחתו בבודפשט, התחיל בפרוייקט מרהיב בו הוא מצלם פורטרטים של דמויות מהעבר.

ראיתי את התמונה שמשמאל בפעם הראשונה לפני כמה ימים ומיד ידעתי שאני רוצה לדעת יותר. יותר על מי שצולם וגם על מי שצילם.

גם הכותרת המסתורית של התמונה "יהודה בן שמואל הלוי" הוסיפה עיניין והרבה שאלות פתוחות.

מה שאני הכי אוהב בתמונות שתראו בכתבה זו היא הפשטות. הטכניקה מערבת רק מקור אור אחד אבל המקוריות נשפכת ממנה, גם האביזרים והבגדים שמוסיפים כל כך הרבה הם לא בדיוק הפקה יקרה. במילים אחרות: כל צלם עם קצת השראה, פלאש אחד ושעות של השקעה יכול להגיע לתוצאות כאלו.

למזלי אד התברר כצלם חביב וידידותי ששמח לשתף מידע לגבי העבודה שלו וגם להתראיין לכבודכם. נחמד מצידו לא?


אד, תודה שהסכמת להתראיין לבלוג הצילום שלי מתי התחלת לקחת את נושא הצילום ברצינות?

אני חייב להגיד שהתחלתי להתייחס לצילום (ולעצמי) ברצינות לפני חודשיים בערך. למרות שצילמתי ופיתחתי תמונות מאז שהייתי בן 14) נקודת המפנה הייתה שראיתי את ה DVD של Zack Aries אודות השימוש באור אחד (דרך אגב - זה אכן אחלה DVD ואפשר ללמוד ממנו המון ת.י)

אתה מקצוען או חובב צילום?
אפשר להגיד שאני חובב רציני אבל בקיץ הקרוב אני מתכוון לשדרג את הציוד שלי לסט שלם יותר של מבזקים ואביזרי עזר של אור. כך שאני מתכוון להשקיע עוד ועוד מעצמי על מנת להשתפר

הפרוטרטים שלך מאוד מיוחדים אנא ספר לנו: מאיפה אתה מקבל את הרעיונות שלך?
הרעיונות שלי מוכתבים בעצם על ידי זמינות של המודלים שלי ושל חברים שמוכנים להתצטלם ....אני מוכן לצלם כל פנים שמוכנות להתצטלם ואז במהלך עיבוד התמונה אני מנסה לתת להם אישיות קצת אחרת בשביל הצופה.

מאיפה אתה מוצא מודלים כל כך מעניינים ובגדים \ אביזרי עזר?
התברכתי בקבוצה גדולה יחסית של חברים (וחברים שלהם) שחולקים עימי את התשוקה לצילום פורטרטים מהעבר, כל מי שמצטלם עבורי יודע שלבסוף הוא יקבל תמונה שהוא לא חשב שהיא יכלה להתבצע. בזמן האחרון יותר ויותר אנשים רוצים להשתתף בפרוייקט. את הבגדים אני משיג מבדים פשוטים שמרמזים על עושר (משי או סאטן) או עוני (כותנה פשוטה)


טכניקת השימוש שלך בפלאש מרוחק מהמצלמה נהדרת, מה הסטאפ שלך בדר"כ ?
Zack היה גאה בי :-) אני משתמש בפלאש אחד SB600 עם מטריה לבנה (shoot through ) גם המצלמה שלי וגם הפלאש נמצאים תמיד על מצב ידני וככה אני מקבל רק בדיוק מה שאני רוצה מהצילום. לפעמים אני משתמש בפלאש נוסף עם ג'ל צבעוני על הרקע בשביל ליצור קונטרסט.

מה אתה יכול לספר לנו על השמות המעניינים שאתה נותן לתמונות? איך אתה בוחר את הדמויות מהעבר שיתאימו למצולם שלך?

התהליך שלי הפוך. אחרי שהתמונה מוכנה על שולחן העבודה במחשב אני מתחיל לשאול את עצמי מי זה יכול להיות? אני יודע פחות או יותר את התקופה של הדמות ואז אני פותח וויקיפדיה ומתחיל לחפש דמויות מפתח מהתקופה: מנהיגים, גנבים, משוררים, זונות, פרחחים...הבחירה הסופית בשם נובעת אך ורק מהמבט וההבעה של המצולם, אם היא חזקה וגאה אני מתאים אותה לדמות שעיצבה את העולם דרך גילויים חדשים כמו מאגלן או דרך פילוסופיה כמו יהודה בן שמואל הלוי. אני מעדיף שלא יהיו לדמות ההסטורית יותר מידי ציורים ושלא יהיה לי ממש מושג איך הם באמת נראו. זה משאיר לי את החופש לבחור ולהתאים שם לפרוטרט איך שאני רוצה לפי השיפוט שלי בלבד.

אתה מצלם בסטודיו?
מממ לא! אני מצלם בבית ואם אני מוזמן לחברים או לחברים של חברים אני לוקח איתי ציוד. יש לי גישה לסטודיו מצויין ושבוע הבא אני מצלם שם דוגמנית \ צלמת הונגריה שכבר צילמתי בעבר.

מהי עדשת הפרוטרטים האהובה עליך?
אני מצלם בעיקר עם ניקון 18-200 שמחוברת לניקון D80

מיהו הצלם האהוב עליך?
הצלם האהוב עלי נקרא L.S Lowry שצייר דמויות ממעמד הפועלים בצפון התעשייתי של אנגליה בתחילת המאה העשרים. אחריו אני אוהב כמעט את כל מי שצייר בתקופת הרנסנס שמספר אחד מבחינתי היה לאונרדו דה וינצ'י.

את מי היית רוצה לצלם ?
אה, זה קל (צוחק...) ליאונרדו בכבודו ובעצמו.

מהי ההשראה הגדולה ביותר שלך?
העובדה שאני בן תמותה.


אני חושב שמעבר להכל מה שמגניב בסיפור שלפננו הוא הפשטות של הכל. לבחור היה רעיון, הוא ראה DVD שהדריך אותו איך לצלם עם פלאשים, הוא השיג D80 ופלאש זול ופשוט הצחיל לצלם.



לפעמים החיים הם יותר פשוטים ממה שנדמה לא?

שלב העריכה (עדכון)

לבקשתכם הסכים אד לשלוח מסך עריכה טיפוסי שלו

הוא משתמש רק בלייטרום (LightRoom) לעבד את קבצי הRAW שלו ופותח פוטושופ רק שהוא רוצה למחוק משהו מהתמונה


אני מתכוון לכתוב כתבה מיוחדת שתוקדש ללייטרום בקרוב ובכתבה אנסה להמחיש את הייתרונות שיש בשימוש בכלי העריכה הזה

אתם מוזמנים לכתוב את התגובות שלכם \ שאלות שלכם באנגלית וככה אד יוכל לקרוא \ לענות בעצמו.

כוורת הקשים השחורים

בזמן האחרון אני מוצא הרבה עיניין באור נוקשה ובאפשרויות שגלומות בשימוש נכון בו.

לייצר אור רך נעים ומחמיא זה לא ממש קשה: אתם יכולים לקחת מטריית ריכוך ולפזר אור לכל הכיוונים ולקבל תמונות יפות מאוד אבל שאתם רוצים לייצר דרמה ולצמצם את האור שלכם ועדיין לגרום לו להראות טוב זה קצת יותר קשה.

את התמונה משמאל צילמתי היום במהלך הדגמה במסגרת הקורס לתאורה מעשית שאני מעביר בבית הספר לצילום.

היא צולמה בחדר רגיל וקטן שהואר באור ניאון סטנדרטי והאור שעל הפלאש צומצם באמצעות קופסת קרטון מלאה בקשים שחורים וקטנים מודבקים בדבק מגע.

האור הנוקשה - הדרמה קווין של עולם הצילום

ההבדל בין אור רך לאור נוקשה הוא ההבדל בין אור לחושך. בראשון יש מעבר הדרגתי מאוד בין אזורים מוארים לאזורים חשוכים והאור מפוזר ובשני המעבר חד וקונטרסטי והאור ממוקד. בגלל זה את רוב הפרוטרטים מצלמים בדרך כלל באור רך, הוא בדרך כלל יותר מחמיא, לא יוצר צללים נוקשים מידי ודי קל להשיג אותו: קירות, תיקרות, סדינים לבנים מטריות ריכוך, סופטבוקסים... כולם יעשו עבודה טובה.

הבעיה בדרך כלל מתחילה שאתם רוצים לשלוט בו. אתם מגלים מהר מאוד שהוא מתפזר לכל הכיוונים, פוגע בקירות וחוזר, מתערבב עם הרקע ולפעמים עושה מה שבא לו. שלא תבינו לא נכון, אני עדיין משתמש בו המון אבל שאני רוצה לייצר דרמה ולהביא את אלומת האור בדיוק לאיפה שאני רוצה אני משתמש באור נוקשה ומצומצם.

האחרון עושה בדרך כלל בדיוק מה שאומרים לו, פוגע בול במטרה אם מכוונים אותו נכון והכי חשוב פוגע רק במטרה ולא משאיר שאריות לא רצויות במקומות שאתם רוצים להשאיר חשוכים.

בתמונה שלעיל רציתי להאיר קודם כל את כתובת הקעקע ולהאיר את הפנים יחסית פחות בתאורה מדורגת. כדי לקבל חושך סביבתי השתמשתי במהירות תריס של 1/500 ובצמצם 7.1 ובשביל לצמצם את האור השתמשתי בהמצאת החודש: כוורת שעשוייה מקשים שחורים.

כוורת הקשים השחורים

כמו רב הרעיונות שלי.. הם לא שלי.
לא המצאתי את הקש השחור וגם לא את כוורת הקשים השחורים. קראתי עליה לראשונה כאן במדריך המעולה והמפורט שמסביר איך עושים כוורת מקשים שחורים. זה די פשוט בתכלס (אבל כדאי שתיכנסו ללינק לראות בכל זאת..) אתם מוצאים או גוזרים קרטון שיתאים לראש של הפלאש שלכם וגוזרים קשים שחורים באותו גודל ומתחילים להדביק אותם בפנים. גודל הקש שווה לגודל אלומת האור שהכוורת שלכם תפיק. בתמונה למעלה השתמשתי בקשים גזורים באורך של 5 ס"מ אם הייתי משתמש ב2 ס"מ למשל הייתי מקבל אלומה פחות מצומצמת. אתם עוטפים הכל בטייפ שחור ותתחדשו, אתם בעיניינים ואנשים יסתכלו עליכם בצורה מוזרה אפילו יותר מבדרך כלל בפעם הבאה שהם יראו אותכם מצלמים.

אני יודע מה אתם שואלים את עצמכם עכשיו - מאיפה אני משיג\ה קשים שחורים? אני השגתי את שלי מקפה שנקרא גרין קפה בחבצלת השרון. באתי לשם מאוחר בלילה כשאין הרבה אנשים וביקשתי קש שחור אחד. המלצרית נתנה לי. ואז אמרתי לה, אם לא אכפת לה, לתת לי עוד.
היא שאלה אותי למה? ואני אמרתי לה שאני בונה כוורת כדי ליצור דרמה.

היא לקחה צעד אחורה הסתכלה עלי במבט מפוחד ואמרה : " כמה אתה צריך?" .

האפקט של הכוורת הזו שונה מאחותו שעשוייה מקרטון. בגלל הקשים אתם מקבלים אלומת אור עגולה ומגניבה שמתאימה מאוד לפרוטרטים. אם הייתי רוצה שמרכז התמונה היו הפנים של הדוגמנית ולא כתובת הקעקע שלה הייתי יכול להזיז את הפלאש טיפה למעלה ומקבל אפקט קצת אחר.

התמונה משמאל מדגימה לכם את האפקט שמתקבל מהכוורת על קיר לבן.

אם אין לכם כוח או שלא מרשים לכם לגזור ולהדביק בבית כי זה עושה ליכלוך אתם יכולים לקנות מוצרים שיעשו גם כן עבודה טובה .

המוצרים הללו עולים קצת כסף והם גם לא גורמים למלצריות בגרין קפה בחבצלת השרון לתת בכם מבטים מוזרים בכל פעם שאתם חוזרים לשם.

ונעזוב אתכם עם תמונה נוספת שצולמה בשיעור היום. הפעם השתמשנו ב3 מקורות אור. אחד מאחורי ענת עם כוורת קשים קנוייה על הקעקוע היה פלאש עם כוורת קשים שחורים מצד ימין של המצלמה ועל הפנים הפלשנו עם כוורת מקרטונים מודבקים.

רציתי להודות לתלמידים בקורס שעזרו ביצירת התמונה הנ"ל היה לי ממש כיף אתכם היום - אתם ממש טובים!

מייל מקווסט

אימילים יכולים להיות דבר מפתיע לפעמים.

אין לך פשוט מושג מה הולך להופיע בהם לפעמים, אתה יכול לקבל הצעה מעליבה להגדיל כל מיני אזורים בגוף שלך, הזמנה לשייט לתורכיה עם זמר שאתה לא מכיר או הצעה להשתתף בקמפין של החברה הגדולה בעולם ליצור אביזרי עזר לפלאשים.

קווסט קוץ' הבעלים של LumiQuest שוטט לו באינטרנט ונפל על התמונה שצילמתי כהכנה לסיור הראשון של "אין כמו יפו בלילות" ושכתבתי עליה כאן.

הוא פשוט חיפש תמונות שעשו שימוש במוצרים שלו ואהב את התמונה של ענת תלפז בשקיעה.

אז הוא כתב לי מייל.

זה היה בהחלט מגניב למדי.

מעבר להכל זה היה רגע מיוחד בשבילי כי הצלם הקודם שההשתתף בקמפיין היה ג'ו מקנילי שאני פריק של העבודות שלו וקראתי כמעט את כל הספרים שלו ומי שהיה לפניו היה דיוויד הובי שידוע יותר כסטרוביסט.

אמרתי לו שאני צריך לחשוב על זה, חיכיתי כמה דקות ואמרתי לו שלא אכפת לי!

היום הוא שלח לי את הפורמט של המודעה שיצאה נחמד לדעתי (לחצו להגדלה על התמונה שלמעלה).

החלק הקשה היה לצלם את עצמי תחום שאני חייב להשתפר בו ואין לי יותר מידי ניסיון איתו . אז החלטתי ללכת על משהו מצחיק בלי יומרות כשהפנים שלי מביעות בערך את המבט שהיה לי שקראתי את המייל של קווסט.

משהו כמו "וואלה?".

התאורה עלי קצת מפחידה ומגיעה מהסופטבוקס מלמטה, על הסופטבוקס עצמו היה עוד פלאש קטן ומאחור עוד אחד על הרקע. ככה זה, שיש לך 3 פלאשים אתה מרגיש צורך להשתמש בכולם.

המודעה הזאת תופיע במגזינים בארצות הברית, ברשת ובאתר של לומיקווסט.

ואם הזכרנו את "אין כמו יפו בלילות" היום התקיים הסיור השלישי בחברת 13 צלמים מכל הארץ ואני רוצה להודות להם על ערב מהנה ביותר מבחינתי, רציתי להודות במיוחד לענת תלפז "דוגמנית הסיור" שתמיד באה לסיורים הללו עם 100% השקעה ונכונות.

התמונה משמאל צולמה על ידי הצלם גלעד בנארי שהיה חלק מהמשתתפים בסיור.הוא צילם את ענת בעדשת עין הדג שלו וככה אתם יכולים לראות אותי למעלה מחזיק את הפלאש

אני מקווה שהסיור הבא יערך בעתיד הקרוב ועד אז תמשיכו להיות טובים.

מגזין צילום חדש - קומפוזיציה

אני שמח להודיע לכם על ההוצאה לאור של מגזין צילום חדש בישראל שנקרא קומפוזיציה.

קומפוזיציה הינו בעצם מגזין הצילום היחידי מסוגו בישראל. מטרתו היא להוות מקור להשראה, רעיונות, ראיונות, עדכונים והנאה מצילומים נהדרים, מתוך נקודת המבט על הצורך והרצון לשתף ידע בכל הקשור לעולם הצילום עם הקורא הישראלי.

משיקולים ירוקים וכספיים המגזין יהיה אינטרנטי בלבד והוא זמין להורדה חינמית (לאחר הרשמה קצרה) באתר שלו.

אני גאה להיות חלק מצוות המגזין ומקווה כי נצליח באמצעות תוכן איכותי ומעניין להגיע לקוראים רבים לאורך זמן ובכך להעשיר את הידע של קהילת הצלמים בארץ שצמאה לתוכן איכותי בעברית.

המהדורה הראשונה עליה עבדנו מספר חודשים כוללת 11 כתבות וכולן קשורות לפאן אחר של עולם הצילום: מהסוואה בשטח לצילום רחוב. מביקורת על מצלמה חדשה ועד לרשמים וחוויות מטיול מצולם בהודו. מתהיות על הקו בין יצירה לחיקוי כל הדרך למחשבות על כישרון והיכולת לפתח אותו.

בכל מהדורה אנו נכלול גם ראיון מקיף עם צלם מעניין שהפעם הזרקור מופנה לפיני סילוק, צלם צעיר שפילס את דרכו כילד עם מצלמת פוקט במועדוני הדאנס של תל אביב עד לשערים של עיתוני סוף השבוע הארציים.

אה כן יש גם צילומים.

כל מגזין ייפתח ב10 צילומים שהעיפו אותנו מהכיסא ושצולמו על ידי צלמים מוכשרים מרחבי העולם.

בקיצור - אם צילום עושה לכם את זה אתם קהל היעד המובהק של המגזין ואני לא רואה שום סיבה שתמנע ממכם להוריד את המגזין ופשוט לקרוא אותו :-)